Mark 6
1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו:
2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו:
3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול:
4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו:
5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם:
6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד:
7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה:
8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה:
9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו:
10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם:
11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא:
12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה:
13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום:
14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות:
15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים:
16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים:
17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה:
18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך:
19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה:
20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו:
21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל:
22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך:
23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי:
24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל:
25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל:
26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה:
27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו:
28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה:
29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר:
30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו:
31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול:
32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד:
33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו:
34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה:
35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד:
36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל:
37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה:
38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים:
39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא:
40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים:
41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם:
42 ויאכלו כלם וישבעו:
43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים:
44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש:
45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם:
46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל:
47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה:
48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם:
49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו:
50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו:
51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו:
52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם:
53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה:
54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו:
55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא:
56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו: