Mark 7
1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים:
2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם:
3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים:
4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות:
5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים:
6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני:
7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים:
8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים:
9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם:
10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת:
11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי:
12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו:
13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים:
14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו:
15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם:
16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע:
17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל:
18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו:
19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל:
20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם:
21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות:
22 ]22-12[:
23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו:
24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר:
25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו:
26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה:
27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים:
28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים:
29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך:
30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה:
31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים:
32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו:
33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו:
34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח:
35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה:
36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז:
37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים: