Mark 5
1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים:
2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו:
3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו:
4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו:
5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים:
6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו:
7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני:
8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה:
9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו:
10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ:
11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים:
12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם:
13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים:
14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה:
15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו:
16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים:
17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם:
18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו:
19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך:
20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם:
21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים:
22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו:
23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה:
24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו:
25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה:
26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד:
27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו:
28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע:
29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה:
30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי:
31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי:
32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת:
33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה:
34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך:
35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה:
36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה:
37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב:
38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה:
39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא:
40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה:
41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא:
42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה:
43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול: