Luke 19— HHH

¹ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר.

²אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול,

³רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך-קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע.

⁴זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה.

⁵כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי. "זכי," קרא לו ישוע בשמו, "רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך."

⁶זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון.

⁷הדבר לא מצא-חן בעיני הקהל. "ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!" רטנו.

⁸אולם זכי עמד לפני האדון ואמר: "אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי ארבע!"

⁹"היום באה ישועה לבית הזה!" קרא ישוע. "כי זכי הוא בן-אברהם.

¹⁰ואכן בן-האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים."

¹¹כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע.

¹²"אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו.

¹³לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר: 'השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור.'

¹⁴רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו: 'איננו רוצים שתמלוך עלינו!"

¹⁵"מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו.

¹⁶"המשרת הראשון בא ואמר: 'אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב.'

¹⁷"'יפה מאוד, משרתי הטוב!' שיבח אותו המלך. 'מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים.'

¹⁸"גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל.

¹⁹"'אותך אני ממנה שליט על חמש ערים,' אמר לו המלך.

²⁰"אחר כך בא המשרת השלישי ואמר: 'אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו.

²¹כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת.'

²²"'רשע שכמוך!' קרא המלך בזעם. 'איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי,

²³מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!'

²⁴"המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד: 'קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!'

²⁵"'אבל, אדון,' אמרו במחאה, 'יש לו מספיק!'

²⁶"'נכון,' השיב המלך. 'אני אומר לכם, מי שיש לו — יקבל עוד; מי שאין לו — גם המעט שבידו יילקח ממנו.

²⁷ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם — הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני.

²⁸ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים יחד עם תלמידיו.

²⁹בהתקרבם אל בית-פגי ובית-עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר:

³⁰"לכו אל הכפר ממול; בכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי.

³¹אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו: 'האדון זקוק לעיר.'"

³²שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע.

³³כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון: "מדוע אתם מתירים את העיר שלי?"

³⁴"האדון זקוק לו," השיבו התלמידים בפשטות.

³⁵הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו.

³⁶אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו.

³⁷כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע.

³⁸"ברוך הבא בשם ה'!" צהל ההמון. "יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!"

³⁹פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע: "רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!"

⁴⁰אך הוא השיב להם: "אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!"

⁴¹כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה.

⁴²"הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך," אמר ישוע בצער ובדמעות.

⁴³"יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר.

⁴⁴אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה'."

⁴⁵לאחר מכן הוא נכנס אל בית-המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים.

⁴⁶" בכתבי-הקודש כתוב: 'ביתי בית תפילה,'" קרא ישוע, "אבל אתם הפכתם את בית ה' למאורת גנבים!"

⁴⁷ישוע לימד יום-יום בבית-המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו,

⁴⁸אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה.