Luke 18— HHH

¹ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ללא לוותר.

²"בעיר אחת היה שופט," פתח ישוע, "אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם.

³"באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה.

⁴זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו: 'אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם,

⁵אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה.'"

⁶האדון המשיך: "שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה,

⁷האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם?

⁸אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן-האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?"

⁹ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים:

¹⁰"שני אנשים באו להתפלל בבית-המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי.

¹¹הפרוש הגאה התפלל כך: 'אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה-המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי.

¹²אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי.'

¹³"לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא: 'אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני.'

¹⁴אני אומר לכם, גובה-המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי הגאה יושפל, והמשפיל את עצמו יכובד וירומם."

¹⁵יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו.

¹⁶"הניחו לילדים לבוא אלי," אמר ישוע לתלמידיו וקרא אליו את התלמידים. "לעולם אל תגרשו את הילדים, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים.

¹⁷אני אומר לכם, מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה."

¹⁸איש מכובד אחד שאל את ישוע: "רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?"

¹⁹"מדוע אתה קורא לי טוב?" שאל ישוע. "רק אלוהים טוב באמת.

²⁰אולם בתשובה לשאלתך, אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבר את אביך ואמך."

²¹"את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי," השיב האיש.

²²"עליך לעשות עוד דבר אחד," אמר לו ישוע. "מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים — כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי."

²³כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד.

²⁴ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו: "לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים.

²⁵קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים."

²⁶"אם כל-כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי יכול להיוושע?" קראו השומעים.

²⁷השיב להם ישוע: "אלוהים יכול לעשות את מה שבני-האדם אינם יכולים."

²⁸"אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!" אמר פטרוס לישוע.

²⁹"כן," השיב ישוע, "וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים,

³⁰יקבל בתמורה כפל כפליים בעולם הזה וחיי נצח בעולם הבא."

³¹ישוע קיבץ סביבו את שנים-עשר תלמידיו ואמר: "כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן-האדם.

³²ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו,

³³יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה."

³⁴התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם.

³⁵בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות.

³⁶קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל: "מה מתרחש כאן?"

³⁷"ישוע מנצרת עובר לפניך!" השיבו לו.

³⁸מששמע זאת העיוור החל לצעוק: "ישוע בן-דוד, רחם עלי!"

³⁹האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו: "בן-דוד, רחם עלי!"

⁴⁰קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר. "הביאו אלי את האיש," ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע:

⁴¹"מה אתה רוצה שאעשה למענך?" אדוני, אני רוצה לראות!" התחנן העיוור.

⁴²"ראייתך ניתנה לך!" השיב ישוע. "אמונתך ריפאה אותך."

⁴³מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים.