1ועתה מה־נאמר על־אברהם אבינו מה־זה השיג לפי הבשר׃
2כי אם־נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך־לא לפני האלהים׃
3כי הכתוב מה־הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
4הנה הפעל לא־יחשב לו שכרו על־פי החסד כי אם־על־פי החוב׃
5אבל לאשר איננו פעל כי אם־מאמין במצדיק את־הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃
6כאשר גם־דוד מאשר את־האדם אשר האלהים יחשב־לו צדקה בלא מעשים באמרו׃
7אשרי נשוי־פשע כסוי חטאה׃
8אשרי אדם לא־יחשב יהוה לו עון׃
9ועתה האשור הזה העל־המילה הוא אם־גם על־הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃
10ואיך נחשבה־לו אם־בהיותו נמול או בעודנו ערל הן לא בהיותו נמול כי אם־בערלתו׃
11ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה־לו בערלתו להיות לאב לכל־המאמינים והם ערלים למען אף־להם תחשב הצדקה׃
12ולהיות לאב גם־למולים אך־לא לאשר הם נמולים לבד כי אם־גם־הלכים בעקבות האמונה שהיתה־לו לאברהם בעודנו בערלתו׃
13כי לא על־ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם־על־ידי צדקת האמונה׃
14כי אלו לבני־התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃
15כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין־שם עברה׃
16על־כן מתוך אמונה למען לפי־חסד למען תהיה ההבטחה קימת לכל־זרעו לא לבני התורה לבדם כי־גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃
17ככתוב כי אב־המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל־אל המחיה את־המתים והקורא את אשר לא־היה כמו הוה׃
18באשר אין־תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃
19ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל־גופו שכבר נפוג בהיותו כבן־מאת שנה ואל־בלות רחם שרה׃
20ולא־חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם־התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃
21וידע בלבב שלם כי את־אשר הבטיח גם־יכל לעשותו׃
22על־כן גם־נחשבה־לו לצדקה׃
23ולא־לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃
24כי אם־גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את־ישוע אדנינו מן־המתים׃
25אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃