1ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את־גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃
2ואל־תשתוו לעולם הזה כי אם־התחלפו בהתחדש דעתכם למען תבחנו לדעת מה־הוא רצון האלהים הטוב והנחמד והשלם׃
3כי על־פי החסד הנתן־לי אמר אני לכל־איש ואיש מכם לבלתי רום־לבבו למעלה מן־הראוי כי אם־יהי צנוע במחשבותיו כפי מדת האמונה אשר־חלק לו האלהים׃
4כי כאשר בגוף אחד יש־לנו אברים הרבה ואין־פעלה אחת לכל־האברים׃
5כן אנחנו הרבים גוף אחד במשיח וכל־אחד ואחד ממנו אבר לחברו הוא׃
6ויש־לנו מתנות שנות כפי החסד הנתן לנו אם־נבואה תהי כפי מדת האמונה׃
7ואם־לאיש שמוש יעמל בשמוש ואם־מורה בהוראה׃
8ואם־מוכיח בתוכחה הנותן יעשה בתם־לבב והמנהיג בשקידה והגמל חסד בסבר פנים יפות׃
9האהבה תהיה בלי חנפה שנאו את־הרע ודבקו בטוב׃
10באהבת אחים הראו חבה יתרה ובכבוד הקדימו איש את־רעהו׃
11שקדו ואל־תעצלו התלהבו ברוח עבדו את־האדון׃
12שמחו בתוחלת סבלו בצרה שקדו על־התפלה׃
13השתתפו בצרכי הקדושים רדפו הכנסת ארחים׃
14ברכו את־רדפיכם ברכו ואל־תקללו׃
15שמחו עם־השמחים ובכו עם־הבכים׃
16לב אחד יהי לכלכם אל־תהלכו בגדלות כי אם־התחברו עם־השפלים אל־תהיו חכמים בעיניכם׃
17אל־תשלמו לאיש רעה תחת רעה דרשו הטוב בעיני כל־אדם׃
18אם־תוכלו ככל־אשר תמצא ידכם היו בשלום עם־כל־אדם׃
19אל־תנקמו נקם ידידי כי אם־תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃
20לכן אם־רעב שנאך האכילהו לחם ואם־צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על־ראשו׃
21אל־נא יכבשך הרע כבוש אתה את־הרע בטוב׃