Romans 11— DHNT

¹ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את־עמו חלילה כי גם־אנכי בן־ישראל מזרע אברהם למטה בנימין׃

²לא־זנח האלהים את־עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את־אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל־האלהים על־ישראל לאמר׃

³יהוה את־נביאיך הרגו ואת־מזבחותיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את־נפשי׃

⁴אבל מה־ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא־כרעו לבעל׃

⁵וכן גם־בעת הזאת נותרה שארית על־פי בחירת החסד׃

⁶ואם היתה זאת על־ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו־עוד חסד ואם־היתה מתוך המעשים איננו־עוד חסד כי לולי כן המעשה יחדל להיות מעשה׃

⁷ועתה מה־הוא את אשר־בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃

⁸ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד־היום הזה׃

⁹ודוד הוא אמר יהי־שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃

¹⁰תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

¹¹ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃

¹²ואם־פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על־אחת כמה וכמה׃

¹³כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את־שרותי אפאר׃

¹⁴לו אוכל להקניא את־עמי־בשרי ולהושיע מקצתם׃

¹⁵כי אם־מאיסתם רצוי לעולם מה־אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן־המתים׃

¹⁶ואם־התרומה קדש כן גם־העסה ואם־השרש קדש כן גם־הענפים׃

¹⁷וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃

¹⁸אל־תתפאר על־הענפים ואם־תתפאר דע שאינך נשא את־השרש כי אם־השרש הוא נשא אותך׃

¹⁹וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃

²⁰כן הוא המה נקפו על־אשר לא האמינו ואתה הנך קים על־ידי האמונה אל־תתגאה כי אם־ירא׃

²¹כי האלהים אם לא־חס על־הענפים הנולדים מן־העץ אולי לא־יחוס גם־עליך׃

²²לכן ראה־נא טובת אלהים וזעמו זעמו על־הנפלים ועליך טובתו אם־תעמד בטובתו ואם־אין כי־עתה גם־אתה תגדע׃

²³וגם־המה אם־לא יעמדו במרים ירכבו כי־יכל האלהים לשוב להרכיבם׃

²⁴כי אם־אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על־אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃

²⁵כי לא־אכחד מכם אחי את־הסוד הזה פן־תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי־יכנס מלא הגוים׃

²⁶ובכן כל־ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃

²⁷ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃

²⁸הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃

²⁹כי לא־ינחם האלהים על־מתנותיו ועל־קריאתו׃

³⁰כי כאשר גם־אתם מלפנים ממרים הייתם את־פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של־אלה׃

³¹כן גם־אלה עתה ממרים היו למען על־ידי חנינתכם גם־הם יחנו׃

³²כי־האלהים הסגיר את־כלם ביד המרי למען יחן את־כלם׃

³³מה־עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃

³⁴כי מי־תכן את־רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃

³⁵או מי הקדימו וישלם לו׃

³⁶הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר־לו הכבוד לעולמים אמן׃