1השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען־יראו אתכם ואם־לא אין־לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃
2לכן בעשותך צדקה אל־תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות וברחבות למען יהללו אותם האנשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את־שכרם׃
3ואתה בעשותך צדקה אל־תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃
4למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
5וכי תתפלל אל־תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את־שכרם׃
6ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל־אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
7ובהתפללכם אל־תפטפטו כגוים החשבים כי־בהרבות דבריהם ישמעו׃
8ואתם אל־תדמו להם כי יודע אביכם כל־צרככם בטרם תשאלו ממנו׃
9לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃
10תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃
11את־לחם חקנו תן־לנו היום׃
12וסלח־לנו את־חבותינו כאשר סלחנו גם־אנחנו לחיבינו׃
13ואל־תביאנו לידי נסיון כי אם־חלצנו מן־הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃
14כי אם־תסלחו לבני־אדם את־חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם־לכם׃
15ואם לא־תסלחו לבני אדם גם־אביכם לא־יסלח לכם את חטאתיכם׃
16וכי תצומו אל־תהיו זעפים כחנפים המשנים את־פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את־שכרם׃
17ואתה כי תצום סוך את־ראשך ורחץ את־פניך׃
18למען לא־תראה בצומך לבני אדם כי אם־לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
19אל־תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו־שם וגנבו׃
20אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא־יאכלום שם וגנבים לא יחתרו־שם ולא יגנבו׃
21כי במקום אשר־אוצרכם בו שם יהיה גם־לבבכם׃
22נר הגוף הוא העין ואם־עינך היא תמימה כל־גופך יאור׃
23ואם־עינך רעה כל־גופך יחשך והנה אם־יחשך האור אשר בקרבך מה־רב החשך׃
24לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם־ישנא את־האחד ויאהב את־האחר או ידבק באחד ויבזה את־האחר לא תוכלו עבוד את־האלהים ואת־הממון׃
25על־כן אמר אני לכם אל־תדאגו לנפשכם מה־תאכלו ומה־תשתו ולגופכם מה־תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן־המזון והגוף יקר מן־המלבוש׃
26הביטו וראו את־עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃
27ומי־זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על־קומתו אמה אחת׃
28וללבוש למה תדאגו התבוננו־נא אל־שושני השדה הצמחות׃
29אינן עמלות ואינן טות ואני אמר לכם כי גם־שלמה בכל־הדרו לא־היה לבוש כאחת מהנה׃
30ואם־ככה מלביש האלהים את־חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי־אתכם קטני האמונה׃
31לכן אל־תדאגו לאמר מה־נאכל ומה־נשתה ומה־נלבש׃
32כי את־כל־אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל־אלה׃
33אך בקשו בראשונה את־מלכות אלהים ואת־צדקתו ונוסף לכם כל־אלה׃
34לכן אל־תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃