1אל־תשפטו למען לא תשפטו׃
2כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃
3ולמה זה אתה ראה את־הקיסם בעין אחיך ואת־הקורה אשר בעינך לא תביט׃
4ואיך תאמר אל־אחיך הניחה לי ואסירה את־הקיסם מעינך והנה הקורה בעינך׃
5החנף הסר בראשונה את־הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את־הקיסם מעין אחיך׃
6אל־תתנו את־הקדש לכלבים ואל־תשליכו פניניכם לפני החזירים פן־ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃
7שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃
8כי כל־השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃
9ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן־לו אבן׃
10וכי ישאל ממנו דג היתן־לו נחש׃
11הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי־אביכם שבשמים יתן אך־טוב לשאלים מאתו׃
12לכן כל אשר תחפצו כי־יעשו לכם בני האדם עשו להם גם־אתם כי־זאת היא התורה והנביאים׃
13באו בפתח הצר כי רחב הפתח ומרוח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבאו בו׃
14ומה־צר הפתח וקשה הדרך המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו׃
15השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרפים המה׃
16הכר תכירו אותם בפריהם היאספו ענבים מן־הקצים או תאנים מן־הברקנים׃
17כן כל־עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃
18עץ טוב לא־יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב׃
19וכל־עץ אשר־לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃
20לכן בפרים תכירו אותם׃
21לא כל־האמר לי אדני אדני יבוא אל־מלכות השמים כי אם־העשה רצון אבי שבשמים׃
22והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות׃
23אז אענה־בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי האון׃
24לכן כל־השמע את־דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר־בנה את־ביתו על־הסלע׃
25וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על־הסלע׃
26וכל־השמע את־דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר־בנה את־ביתו על־החול׃
27וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃
28ויהי ככלות ישוע לדבר את־הדברים האלה וישתומם המון העם על־תורתו׃
29כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃