Matthew 23— DHNT

¹אז ידבר ישוע אל־המון העם ואל־תלמידיו לאמר׃

²על־כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃

³לכן כל אשר־יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃

⁴כי אסרים משאת כבדים ועמסים על־שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃

⁵ועשים את־כל־מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את־תפליהם ומגדילים את־ציציותיהם׃

⁶ואהבים את־הסבת הראש בסעודות ואת־מושבי הראש בבתי הכנסיות׃

⁷ואת־שאלות שלומם בשוקים ואת־אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃

⁸אולם אתם אל־תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃

⁹ואל־תקראו אב לאיש מכם על־האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃

¹⁰גם אל־תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃

¹¹והגדול בכם יהי לכם למשרת׃

¹²כל־המרומם את־עצמו ישפל והמשפיל את־עצמו ירומם׃

¹³אך־אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא־תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃

¹⁴אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי־בלעים אתם את־בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על־יתר תקחו׃

¹⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי־סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן־גיהנם כפלים יותר מכם׃

¹⁶אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין־זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃

¹⁷אתם הכסילים והעורים כי מה־הוא הגדול אם־הזהב או ההיכל המקדש את־הזהב׃

¹⁸ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר־עליו יאשם׃

¹⁹אתם הכסילים והעורים כי מה־הוא הגדול אם־הקרבן או המזבח המקדש את־הקרבן׃

²⁰לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃

²¹והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃

²²והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃

²³אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את־המנתא ואת־השבת ואת־הכמן ותניחו את החמורות בתורה את־המשפט ואת־החסד ואת־האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם־את־אלה׃

²⁴מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃

²⁵אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני־הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃

²⁶פרוש עור טהר בראשונה את־תוך הכוס למען תטהר גם־מחוץ׃

²⁷אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי־דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל־טמאה׃

²⁸ככה גם־אתם מחוץ נראים כצדיקים אל־בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃

²⁹אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את־קברי הנביאים ותיפו את־מצבות קברות הצדיקים׃

³⁰ואמרתם אם־היינו בימי אבותינו לא־היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃

³¹ובכן תעידו על־נפשכם כי־בנים אתם לרוצחי הנביאים׃

³²אף־אתם מלאו סאת אבותיכם׃

³³נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

³⁴לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃

³⁵למען יבא עליכם כל־דם נקי הנשפך בארץ מדם־הבל הצדיק עד־דם זכריה בן־יהוידע אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

³⁶אמן אמר אני לכם בא יבא כל־אלה על־הדור הזה׃

³⁷ירושלים ירושלים ההרגת את־הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את־בניך כתרנגלת המקבצת את־אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

³⁸הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃

³⁹כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃