1בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃
2ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃
3ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃
4כי־בא אל־בית האלהים ויאכל את־לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃
5או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את־השבת במקדש ואין להם עון׃
6אבל אני אמר לכם כי יש־פה גדול מן־המקדש׃
7ולו ידעתם מה־הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃
8כי בן־האדם הוא גם־אדון השבת׃
9ויעבר משם אל־בית כנסתם׃
10והנה־שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
11ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר־לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא־יחזיק בו ויעלנו׃
12ומה־יקר אדם מן־הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃
13ויאמר אל־האיש פשט את־ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃
14ויצאו הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃
15וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃
16ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃
17למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃
18הן עבדי בחרתי־בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃
19לא יצעק ולא ישא ולא־ישמע בחוץ קולו׃
20קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד־יוציא לנצח משפט׃
21ולשמו גוים ייחלו׃
22אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃
23וישתוממו כל־המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן־דוד׃
24והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את־השדים כי אם־על־ידי בעל־זבוב שר השדים׃
25וישוע ידע את־מחשבותם ויאמר אליהם כל־ממלכה הנחלקה על־עצמה תחרב וכל־עיר ובית הנחלקים על־עצמם לא יכונו׃
26והשטן אם־יגרש את־השטן נחלק על־עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃
27ואם־אני מגרש את־השדים בבעל־זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על־כן המה יהיו שפטיכם׃
28אך אם ברוח אלהים אני מגרש את־השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃
29או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את־כליו אם־לא יאסר בראשונה את־הגבור ואחר ישסה את־ביתו׃
30כל אשר איננו אתי הוא נגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃
31על־כן אני אמר לכם כל־חטא וגדוף יסלח לאדם אך־גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃
32וכל אשר ידבר דבר חרפה על־בן־האדם יסלח לו והמחרף את־רוח הקדש לא יסלח לו לא־בעולם הזה ולא בעולם הבא׃
33או עשו את־העץ טוב ופריו טוב או עשו את־העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃
34ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי־משפעת הלב ימלל הפה׃
35האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את־הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃
36ואני אמר לכם כל־מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃
37כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
38ויענו מן־הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃
39ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש־לו אות ואות לא ינתן־לו בלתי אם־אות יונה הנביא׃
40כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן־האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃
41אנשי נינוה יקומו במשפט עם־הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה־פה גדול מיונה׃
42מלכת תימן תקום במשפט עם־הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את־חכמת שלמה והנה־פה גדול משלמה׃
43והרוח הטמאה אחרי צאתה מן־האדם תשטט במקמות ציה לבקש־לה מנוחה ולא תמצאנה׃
44אז תאמר אשובה אל־ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃
45ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם־לדור הרע הזה׃
46עודנו מדבר אל־המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃
47ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃
48ויען ויאמר אל־האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃
49ויט ידו על־תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃
50כי כל־אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃