1ויהי ככלות ישוע לצות את־שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולבשר בעריהם׃
2ויוחנן שמע בבית הסהר את־מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃
3ויאמר אליו האתה הוא הבא אם־נחכה לאחר׃
4ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את־אשר שמעתם וראיתם׃
5עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שמעים ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃
6ואשרי אשר לא־יכשל בי׃
7המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל־המון העם על־אדות יוחנן ויאמר מה־זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃
8ואם־לא מה־זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃
9ואם־לא מה־זה יצאתם לראות אם־איש נביא הן אני אמר לכם כי גם־גדול הוא מנביא׃
10כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה־דרכך לפניך׃
11אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃
12ומימי יוחנן המטביל עד־הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והחזקים יחזיקו בה׃
13כי כל־הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃
14ואם־תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃
15מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
16ואל־מי אדמה את־הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃
17חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃
18כי־בא־יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃
19ויבא בן־האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃
20אז החל לגער בערים אשר־רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃
21אוי לך כורזין אוי לך בית־צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא־כבר שבו בשק ואפר׃
22אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃
23ואת כפר־נחום המרוממה עד־השמים עד־שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על־תלה עד־היום הזה׃
24אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃
25בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את־אלה מן־החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃
26הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃
27הכל נמסר־לי מאת אבי ואין מכיר את־הבן בלתי האב ואין מכיר את־האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
28באו אלי כל־העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃
29קבלו עליכם את־עלי ולמדו ממני כי־ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃
30כי עלי נעים הוא וקל משאי׃