1ויקרא אליו את־שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על־רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל־חלי וכל־מדוה׃
2ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן־זבדי ויוחנן אחיו׃
3פילפוס ובר־תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן־חלפי ולבי המכנה תדי׃
4שמעון הקני ויהודה איש־קריות אשר גם־מסר אתו׃
5את־שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל־דרך הגוים אל־תלכו ואל־עיר השמרונים אל־תבאו׃
6כי אם־לכו אל־הצאן האבדות לבית ישראל׃
7ובלכתכם קראו לאמר מלכות השמים קרבה לבוא׃
8רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃
9לא־תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃
10ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי־שוה הפעל די מחיתו׃
11וכל־עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃
12ובבואכם אל־הבית שאלו־לו לשלום׃
13והיה אם־ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם־איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃
14וכל אשר לא־יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן־הבית ההוא ומן־העיר ההיא ונערו את־עפר רגליכם׃
15אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ־סדום ועמרה ביום הדין מן־העיר ההיא׃
16הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃
17והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃
18ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃
19וכי ימסרו אתכם אל־תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃
20כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃
21והיה אח ימסר את־אחיו למות ואב ימסר את־בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃
22והייתם שנואים לכל־אדם למען שמי והמחכה עד־עת קץ הוא יושע׃
23ואם־ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי־יבוא בן־האדם׃
24אין תלמיד עלה על־רבו ועבד על־אדניו׃
25דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם־לבעל הבית קראו בעל־זבוב אף כי־לאנשי ביתו׃
26על־כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃
27את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃
28ואל־תיראו מן־ההרגים את־הגוף ואת־הנפש לא־יוכלו להרג אך תיראו את אשר־יוכל לאבד גם את־הנפש גם את־הגוף בגיהנם׃
29הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃
30ואתם גם־שערות ראשכם נמנות כלן׃
31לכן אל־תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃
32הן כל־אשר יודה בי לפני האדם אודה־בו גם־אני לפני אבי שבשמים׃
33ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש־בו גם־אני לפני אבי שבשמים׃
34אל־תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם־חרב׃
35כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃
36ואיבי איש אנשי ביתו׃
37האהב את־אביו ואת־אמו יותר ממני איננו כדאי לי והאהב את־בנו ובתו יותר ממני איננו כדאי לי׃
38ואשר לא־יקח את־צלבו והלך אחרי איננו כדאי לי׃
39המצא את־נפשו יאבדנה והמאבד את־נפשו למעני הוא ימצאנה׃
40המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃
41המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃
42והמשקה את־אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא־יאבד שכרו׃