1וירד באניה ויעבר ויבא אל־עירו׃
2והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על־המטה ויהי כראות ישוע את־אמונתם ויאמר אל־נכה האברים חזק בני נסלחו־לך חטאתיך׃
3והנה אנשים מן־הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃
4וירא ישוע את־מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃
5כי מה הנקל האמר נסלחו־לך חטאתיך אם־אמר קום התהלך׃
6אך למען תדעון כי בן־האדם יש־לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל־נכה האברים קום שא את־מטתך ולך־לך אל־ביתך׃
7ויקם וילך לביתו׃
8והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את־האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃
9ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית־המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃
10ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם־ישוע ותלמידיו׃
11ויראו הפרושים ויאמרו אל־תלמידיו מדוע עם־המוכסים והחטאים אכל רבכם׃
12וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם־החולים׃
13ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא־באתי לקרא את־הצדיקים כי אם־את־החטאים לתשובה׃
14ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃
15ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃
16אין שמים טלאי חדש על־שמלה בלה כי ינתק הטלאי מן־השמלה ותרע הקריעה׃
17ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן־יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את־היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃
18ויהי הוא מדבר אליהם את־אלה והנה אחד השרים בא וישתחו־לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא־נא ושים את־ידך עליה ותחיה׃
19ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃
20והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בכנף בגדו׃
21כי אמרה בלבה אך אם־אגע בבגדו אושע׃
22ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן־השעה ההיא׃
23ויבא ישוע אל־בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת־העם ההומה ויאמר׃
24סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃
25ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃
26ותצא השמועה הזאת בכל־הארץ ההיא׃
27ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקים ואמרים חננו בן־דוד׃
28וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש־לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃
29ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃
30ותפקחנה עיניהם ויגער־בם ישוע ויאמר ראו פן־יודע לאיש׃
31והמה בצאתם השמיעו את־שמעו בכל־הארץ ההיא׃
32המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃
33וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא־נראתה כזאת בישראל׃
34והפרושים אמרו על־ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
35ויסב ישוע בכל־הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל־מחלה וכל־מדוה בעם׃
36ובראותו את־ההמונים נכמרו רחמיו עליהם כי הם עיפים ונדחים כצאן אשר אין־להם רעה׃
37אז ידבר לתלמידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃
38לכן התחננו אל־בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃