1ויבאו אל־עבר הים אל־ארץ הגדרים׃
2והוא יצא מן־האניה והנה־איש בא לקראתו מבין הקברים אשר־רוח טמאה בו׃
3ומושבו בקברים וגם בעבתים לא־יכל איש לאסרו׃
4כי־פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את־העבתים וישבר את־הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃
5ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את־עצמו באבנים׃
6ויהי כראתו את־ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃
7ויצעק בקול גדול ויאמר מה־לי ולך ישוע בן־אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃
8כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן־האדם הזה׃
9וישאל אתו מה־שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי־רבים אנחנו׃
10ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל־מחוץ לארץ׃
11ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃
12ויתחננו־לו כל־השדים לאמר שלחנו אל־החזירים ונבאה אל־תוכם׃
13וינח להם ישוע ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן־המורד אל־הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃
14וינוסו רועי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה־נהיתה׃
15ויבאו אל־ישוע ויראו את־אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב־שכל וייראו׃
16ויספרו להם הראים את־אשר נעשה לאחוז השדים ואת־דבר החזירים׃
17ויחלו להתחנן אליו לסור מגבוליהם׃
18ויהי ברדתו אל־האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃
19ולא הניח לו ישוע כי אם־אמר אליו שוב לביתך אל־בני משפחתך והגד להם את־הגדלות אשר־עשה לך יהוה ויחנך׃
20וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את־הגדלות אשר־עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃
21וישב ישוע לעבר באניה אל־עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על־שפת הים׃
22והנה־בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃
23ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד־למות אנא בוא־נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃
24וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃
25ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃
26והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את־כל אשר־לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃
27ויהי כשמעה את־שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃
28כי אמרה רק אם־אגע בבגדיו אושע׃
29וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃
30וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃
31ויאמרו אליו תלמידיו אתה ראה את־ההמון דוחק אותך ואמרת מי־נגע בי׃
32ויבט סביב לראות את־אשר עשתה זאת׃
33ותירא האשה ותחרד כי ידעה את־אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד־לו את האמת כלה׃
34ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
35עודנו מדבר והנה באים מבית־ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח־עוד את־המורה׃
36וכשמע ישוע את־הדבר אשר דברו ויאמר אל־ראש הכנסת אל־תירא רק האמינה׃
37ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם־לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃
38ויבא בית־ראש הכנסת וירא המון הבוכים והמיללים הרבה׃
39ובבאו אמר אליהם מה־תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך־ישנה היא׃
40וישחקו לו והוא גרש את־כלם ויקח את־אבי הנערה ואת־אמה ואת־אשר אתו ויבא החדרה אשר־שם שכבת הנערה׃
41ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃
42ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת־שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃
43ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃