1וישכימו ראשי הכהנים עם־הזקנים והסופרים וכל־הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את־ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל־פילטוס׃
2וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃
3וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃
4ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃
5וישוע לא־השיב עוד אף־דבר אחד ויתמה פילטוס׃
6ובכל־חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃
7ויהי איש הנקרא בשם בר־אבא אסור עם־המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃
8וישא ההמון את־קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃
9ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי־אפטר לכם את־מלך היהודים׃
10כי ידע אשר רק־מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃
11וראשי הכהנים הסיתו את־ההמון לבלתי פטר להם כי אם את בר־אבא׃
12ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה־אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃
13ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃
14ויאמר אליהם פילטוס מה־אפוא עשה רעה והם הרבו־עוד לצעק הצלב אותו׃
15ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר־אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
16ויוליכהו אנשי הצבא אל־החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את־כל־הגדוד׃
17וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃
18ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
19ויכו על־ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על־ברכיהם וישתחוו לו׃
20ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את־הארגמן וילבישהו את־בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃
21ויאנסו איש עבר אחד הבא מן־השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את־צלבו׃
22ויביאהו אל־מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃
23ויתנו־לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃
24ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה־יקח איש איש׃
25ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
26ויהי דבר־אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃
27ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
28וימלא הכתוב האמר ואת־פשעים נמנה׃
29והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את־ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃
30הושע את־עצמך ורדה מן־הצלב׃
31וכן לעגו לו גם־ראשי הכהנים עם־הסופרים באמרם איש אל־רעהו את־אחרים הושיע ואת־עצמו לא יוכל להושיע׃
32המשיח מלך ישראל ירד־נא מן־הצלב למען נראה ונאמין וגם־הנצלבים אתו חרפוהו׃
33ובהיות השעה הששית היה חשך על־כל־הארץ עד השעה התשיעית׃
34ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃
35ומקצת העמדים אצלו בשמעם את־זאת אמרו הנה אל־אליהו הוא קורא׃
36וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על־קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם־יבא אליהו להורידו׃
37וישוע נתן קול גדול ויפח את־נפשו׃
38ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃
39וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את־נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן־האלהים׃
40וגם־נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם־מרים המגדלית ומרים אמו של־יעקב הצעיר ושל־יוסי ושלמית׃
41אשר גם־הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר־עלו אתו ירושלים׃
42ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃
43ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם־הוא למלכות האלהים ויאזר אמץ ויבא אל־פילטוס וישאל את־גופת ישוע׃
44ויתמה פילטוס על־אשר הוא כבר מת ויקרא אל־שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃
45וידע מפי־שר המאה כי־כן ויתן את־גופתו מתנה ליוסף׃
46והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על־פתח הקבר׃
47ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את־המקום אשר הושם שמה׃