1ויהי כאשר קרבו לירושלים אל־בית־פגי ובית־היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃
2ויאמר אליהם לכו אל־הכפר אשר ממולכם והיה כבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא־ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃
3וכי־יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃
4וילכו וימצאו העיר אסור אל־השער בחוץ על־אם הדרך ויתירוהו׃
5ואנשים מן־העמדים שם אמרו אליהם מה־זאת תעשו להתיר את־העיר׃
6ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃
7ויביאו את־העיר אל־ישוע וישליכו עליו את־בגדיהם וישב עליו׃
8ורבים פרשו את־בגדיהם על־הדרך ואחרים כרתו ענפים מן־העצים וישטחו על־הדרך׃
9וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע־נא ברוך הבא בשם יהוה׃
10ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע־נא במרומים׃
11ויבא ישוע ירושלים ואל־בית המקדש וירא ויתבונן על־הכל והיום רפה לערוב ויצא אל־בית־היני עם־שנים העשר׃
12ויהי ממחרת בצאתם מבית־היני וירעב׃
13וירא תאנה מרחוק ולה עלים ויבא לראות הימצא־בה פרי ויקרב אליה ולא־מצא בה כי אם־עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃
14ויען ישוע ויאמר אליה מעתה איש אל־יאכל פרי ממך עד־עולם וישמעו תלמידיו׃
15ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל־המקדש ויחל לגרש משם את־המוכרים ואת־הקונים ויהפך את־שלחנות השלחנים ואת־מושבות מכרי היונים׃
16ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃
17וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל־העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריצים׃
18וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל־העם משתוממים על־תורתו׃
19ויהי בערב ויצא אל־מחוץ לעיר׃
20ויהי הם עברים בבקר ויראו את־התאנה כי יבשה עם־שרשיה׃
21ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃
22ויען ישוע ויאמר אליהם תהי־נא בכם אמונת אלהים׃
23כי־אמן אמר אני לכם כל־אשר יאמר אל־ההר הזה הנשא והעתק אל־תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם־יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם־יהיה־לו׃
24על־כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃
25וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל־איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף־הוא את־פשעיכם׃
26ואתם אם־לא תסלחו אף־אביכם שבשמים לא־יסלח לכם את־פשעיכם׃
27וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
28ויאמרו אליו באיזו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את־הרשות הזאת לעשות את־אלה׃
29ויאמר ישוע אליהם גם־אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באיזו רשות אני עשה אלה׃
30טבילת יוחנן המן־השמים היתה אם־מבני אדם השיבוני׃
31ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם־נאמר מן־השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃
32או הנאמר מבני אדם וייראו את־העם כי־כלם חשבו את־יוחנן לנביא באמת׃
33ויענו ויאמרו אל־ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם־כן גם־אני לא אמר לכם באיזו רשות אני עשה אלה׃