1ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את־דבר האלהים והוא עמד על־יד ים־גניסר׃
2וירא שתי אניות עמדות על־יד הים והדיגים יצאו מהן וירחצו את המכמרות׃
3וירד אל־אחת מן־האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן־היבשה אל־הים וישב וילמד את־העם מתוך האניה׃
4ויכל לדבר ויאמר אל־שמעון הוליכה אל־עמק הים והורידו את־מכמרותיכם לצוד׃
5ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל־הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על־פי דברך אוריד את־המכמרת׃
6ויעשו־כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃
7ויניפו יד אל־חבריהם אשר באניה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את־שתי האניות עד־כי שקעו׃
8ויהי כראות שמעון פטרוס את־זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא־נא מעמי כי־איש חוטא אנכי׃
9כי שמה החזיקה אותו ואת־כל אשר אתו על־ציד הדגים אשר צדו׃
10וכן גם את־יעקב ואת־יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם־שמעון ויאמר ישוע אל־שמעון אל־תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃
11ויוליכו את־האניות אל־היבשה ויעזבו את־הכל וילכו אחריו׃
12ויהי בהיותו באחת הערים והנה־איש מלא צרעת וירא את־ישוע ויפל על־פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם־תחפץ תוכל לטהרני׃
13וישלח את־ידו ויגע־בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃
14ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם־לך והראה אל־הכהן והקרב קרבן על־טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃
15ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃
16והוא סר אל־המדברות ויתפלל׃
17ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל־כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה־בו לרפוא׃
18והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃
19ולא־מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת־ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃
20וירא את־אמונתם ויאמר אליו בן־אדם נסלחו־לך חטאתיך׃
21ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃
22וידע ישוע את־מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃
23מה הוא הנקל האמר נסלחו־לך חטאתיך אם־אמר קום והתהלך׃
24אך למען תדעון כי בן־האדם יש־לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל־נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את־ערשך ולך־לך אל־ביתך׃
25וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך־לו אל־ביתו מהלל את־האלהים׃
26ושמה החזיקה את־כלם ויברכו את־האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃
27ויהי אחרי כן וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃
28ויעזב את־הכל ויקם וילך אחריו׃
29ויעש־לו לוי משתה גדול בביתו ועם־רב של־מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃
30וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על־תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים ושתים עם־המוכסים והחטאים׃
31ויען ישוע ויאמר אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם־החלים׃
32לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם־החטאים לתשובה׃
33ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃
34ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃
35ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃
36וידבר אליהם גם את־המשל הזה אין איש מעלה טלאי של־בגד חדש על־בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא־ישוה הטלאי החדש לבלוי׃
37ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את־הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃
38אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃
39ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃