1ויקם כל־קהלם ויוליכהו אל־פילטוס׃
2ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את־זה מצאנו מסית את־העם ומנע אתו מתת מס אל־הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃
3וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃
4ויאמר פילטוס אל־ראשי הכהנים ואל־המון העם לא־מצאתי דבר־אשם באיש הזה׃
5והם התאמצו לדבר מדיח הוא את־העם בלמדו בכל־יהודה החל מן־הגליל ועד־הנה׃
6ויהי כשמע פילטוס את־שם הגליל וישאל אם־הוא איש גלילי׃
7וכאשר ידע כי־מממשלת הורדוס הוא שלחו אל־הורדוס אשר היה גם־הוא בירושלים בימים האלה׃
8וישמח הורדוס עד־מאד כראותו את־ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי־שמע את־שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃
9וירב לשאל אותו והוא לא־השיב אתו דבר׃
10ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃
11ויבז אתו הורדוס עם־צבאותיו ויהתל־בו וילבש אותו בגד פאר וישלחהו אל־פילטוס׃
12ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃
13ויקרא פילטוס את־ראשי הכהנים ואת־השרים ואת־העם׃
14ויאמר אליהם הבאתם לפני את־האיש הזה כמסית את־העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת־מאומה מן־הדברים אשר אתם טוענים עליו׃
15וגם־הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו השיבו אלינו והנה אין־בו חטא משפט־מות׃
16על־כן איסרנו ואפטרנו׃
17ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃
18ויצעקו כל־המונם ויאמרו הסר את־זה ופטר לנו את בר־אבא׃
19והוא היה משלך בית האסורים על־דבר מרד אשר־נהיה בעיר ועל־דבר רצח׃
20ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את־ישוע׃
21והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃
22ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל־אשמת מות לא־מצאתי בו על־כן איסרנו ואפטרנו׃
23ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃
24ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃
25ויפטר להם את־המשלך בית האסורים על־דבר־מרד ורצח את אשר שאלו ואת־ישוע מסר לרצונם׃
26וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן־השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את־הצלב לשאת אחרי ישוע׃
27וילכו אחריו המון עם־רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃
28ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל־תבכינה עלי כי אם־על־נפשכן בכינה ועל־בניכן׃
29כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃
30אז יחלו לאמר אל־ההרים נפלו עלינו ואל־הגבעות כסונו׃
31כי אם־יעשו כזאת בעץ הלח מה־יעשה ביבש׃
32וגם־שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃
33ויהי כאשר באו אל־המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת־אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃
34ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא־ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃
35והעם עמד שם וראה וילעגו־לו השרים לאמר את־אחרים הושיע יושע־נא את־נפשו אם־הוא המשיח בחיר האלהים׃
36ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃
37ויאמרו אם־אתה הוא מלך היהודים הושע את־נפשך׃
38וגם־כתוב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃
39ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את־עצמך ואתנו׃
40ויען האחר ויגער־בו לאמר האינך ירא את־האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃
41והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא־עשה מאומה רע׃
42ויאמר אל־ישוע זכרני־נא אדני בבאך במלכותך׃
43ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן־עדן׃
44ויהי כשעה הששית והנה־חשך על־כל־הארץ עד השעה התשיעית׃
45ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃
46ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃
47וירא שר־המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃
48וכל־המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל־כל־אשר נעשה תופפו על־לבביהם וישובו׃
49וכל־מידעיו עמדו מרחוק וגם־הנשים אשר הלכו אתו מן־הגליל ועיניהן ראות את־אלה׃
50והנה־איש ושמו יוסף והוא מן־היעצים איש טוב וצדיק מן־הרמתים עיר היהודים׃
51אשר לא־הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם־הוא למלכות האלהים׃
52ויגש אל־פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃
53ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר טרם הושם־בו אדם׃
54ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃
55ותלכנה אחריו מן־הנשים אשר באו אתו מן־הגליל ותחזינה את־הקבר ואת אשר הושם־בו גויתו׃
56ואחרי שובן הכינו בשמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃