1ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל־הקבר ותביאינה את־הבשמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
2וימצאו את־האבן גלולה מן־הקבר׃
3ותבאנה פנימה ולא מצאו את־גוית האדון ישוע׃
4ויהי הנה נבכות על־הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃
5ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה־תבקשנה את־החי אצל המתים׃
6איננו פה כי קם זכרנה את אשר־דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
7כי צריך בן־האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃
8ותזכרנה את־דבריו׃
9ותשבנה מן־הקבר ותגדנה את כל־הדברים האלה לאחד העשר ולכל האחרים׃
10ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל־השליחים את־הדברים האלה׃
11ויהיו דבריהן כדברי־ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃
12ופטרוס קם וירץ אל־הקבר וישקף ולא־ראה כי אם־התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על־הנהיה׃
13והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל־כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃
14והם נדברו איש אל־רעהו על־כל־הקרות האלה׃
15ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף־הוא וילך אתם׃
16ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃
17ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃
18ויען האחד אשר־שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את־הקרת בה בימים האלה׃
19ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל־העם׃
20ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט־מות ויצלבהו׃
21ואנחנו חכינו כי־הוא העתיד לגאל את־ישראל ועתה בכל־זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃
22והנה גם־נשים מקרבנו החרידנו אשר־קדמו בבקר לבא לקבר׃
23ולא מצאו את־גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם־מראה מלאכים האמרים כי־הוא חי׃
24וילכו אנשים משלנו אל־הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃
25ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר־דברו הנביאים׃
26הלא על־המשיח היה לסבל את־כל־זאת ולבוא אל־כבודו׃
27ויחל ממשה ומכל־הנביאים ויבאר להם את־כל־הכתובים הנאמרים עליו׃
28ויקרבו אל־הכפר אשר־הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃
29ויפצרו־בו לאמר שבה אתנו כי עת־ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃
30ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את־הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃
31ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃
32ויאמרו איש אל־רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח־לנו את הכתובים׃
33ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את־אחד העשר ואת־אשר אתם נקהלים יחד׃
34האמרים אכן קם האדון מן־המתים ונראה אל־שמעון׃
35ויספרו גם־הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃
36עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃
37והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי־רוח ראו׃
38ויאמר אליהם מה־זה אתם נבהלים ועל־מה־זה מחשבות עלות בלבבכם׃
39ראו את־ידי ואת־רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש־לי׃
40ואחרי אמרו את־זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃
41והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש־לכם פה דבר־אכל׃
42ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃
43ויקח ויאכל לעיניהם׃
44ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל־הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
45אז פתח את־לבבם להבין את־הכתובים׃
46ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן־המתים ביום השלישי׃
47ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל־הגוים החל מירושלים׃
48ואתם עדים בזאת׃
49והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי־תלבשו עז ממרום׃
50ויוליכם מחוץ לעיר עד־בית היני וישא את־ידיו ויברכם׃
51ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃
52והם השתחוו־לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃
53ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את־האלהים אמן׃