Luke 22— DHNT

1ויק׹ב חג המ׊ות הנק׹א ׀סח׃

2והכהנים הגדולים והסו׀ךים מבקשים איך יה׹גהו כי י׹או מ׀ני העם׃

3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש֟קךיות והוא במס׀ך שנים העשך׃

4וילך וידב׹ עם֟ךאשי הכהנים ושךי החיל איך ימסךנו אל֟ידם׃

5וישמחו ויאתו לתת֟לו כסף׃

6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסךו אליהם שלא לעיני ההמון׃

7ויבא יום המ׊ות אשך זבוח יזבח֟בו ה׀סח׃

8וישלח את֟׀טךוס ואת֟יוחנן לאמ׹ לכו והכינו לנו את֟ה׀סח ונאכלה׃

9ויאמ׹ו אליו באיזה מקום תח׀ץ כי֟נכין אותו׃

10ויאמ׹ אליהם הנה אתם באים העיךה ו׀גע אתכם איש נשא ׊׀חת מים לכו אח׹יו אל֟הבית אשך יבוא שמה׃

11ואמךתם אל֟בעל הבית כה אמך֟לך ה׹ב איה המלון אשך אכלה֟שם את֟ה׀סח עם֟תלמידי׃

12והוא י׹אה אתכם עליה גדולה מ׊עה שם תכינו׃

13וילכו וימשאו כאשך דב׹ אליהם ויכינו את֟ה׀סח׃

14ויהי כאשך הגיעה השעה ויסב הוא ושנים֟עשך השליחים אתו׃

15ויאמ׹ אליהם נכסף נכס׀תי לאכל אתכם את֟ה׀סח הזה ל׀ני ענותי׃

16כי֟אמך אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי֟ימלא במלכות האלהים׃

17ויקח את֟הכוס ויב׹ך ויאמ׹ קחו אתה וחלקו ביניכם׃

18כי֟אמך אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הג׀ן עד כי֟תבוא מלכות האלהים׃

19ויקח את֟הלחם ויב׹ך ויב׊ע ויתן להם לאמ׹ זה גו׀י הנתן בעדכם זאת עשו לזכ׹וני׃

20וכן גם֟את֟הכוס אח׹ הסעודה לאמ׹ זו הכוס היא הבךית החדשה בדמי הנש׀ך בעדכם׃

21אך הנה יד֟המסך אותי אתי על֟השלחן׃

22כי הן בן֟האדם הלך לו ×›×€×™ אשך נחךץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשך על֟ידו ימסך׃

23והם החלו לחק׹ איש את֟ךעהו מי֟הוא זה מהם אשך יעשה֟זאת׃

24וגם֟מךיבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

25ויאמ׹ אליהם מלכי הגוים ׹ודים בהם ושליטיהם יק׹או עשי חסד׃

26ואתם לא֟כן כי הגדול בכם יהיה כ׊עיך והמשל יהיה כמשךת׃

27כי מי הוא הגדול אם֟המסב או המשךת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשךת׃

28ואתם הם העמדים עמדי עד֟עתה בנסיונתי׃

29לכן אני מנחיל אתכם כאשך הנחילני אבי את המלכות׃

30למען תאכלו ותשתו על֟שלחני במלכותי וישבתם על֟כסאות לש׀ט את֟שנים עשך שבטי ישךאל׃

31ויאמ׹ האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזךותכם כחטים׃

32ואני הת׀ללתי בעדך אשך לא֟תכלה אמונתך ואתה כאשך תשוב חזק את֟אחיך׃

33והוא אמך אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסוךים גם למות׃

34ויאמ׹ אני אמך לך ׀טךוס לא֟יקךא תךנגל היום עד כי֟שלש ׀עמים כחשת בי לאמ׹ לא ידעתיו׃

35ויאמ׹ אליהם כאשך שלחתי אתכם בלי֟כיס ותךמיל ונעלים החסךתם דב׹ ויאמ׹ו לא חסךנו כל֟דבך׃

36ויאמ׹ אליהם אכן עתה אשך֟לו כיס ישאהו וכן גם֟את֟התךמיל ואשך אין֟לו הוא ימכ׹ את֟בגדו ויקנה ח׹ב׃

37כי֟אמך אני לכם אשך֟׊ךיך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת֟׀שעים נמנה כי כל֟הכתוב עלי בא עד֟ק׊ו׃

38ויאמ׹ו אדנינו הנה֟׀ה שתי חךבות ויאמ׹ אליהם די׃

39וישא וילך כיום ביום על֟הך הזיתים וילכו אח׹יו גם֟תלמידיו׃

40ויבא אל֟המקום ויאמ׹ אליהם הת׀ללו לבלתי֟בוא לידי נסיון׃

41והוא נ׀ךד מהם ה׹חק כקלע אבן ויכךע על֟בךכיו וית׀לל לאמ׹׃

42אבי אם֟ך׊ונך להעביך מעלי את֟הכוס הזאת אך אל֟יהי כ׹שוני כי אם֟כך׊ונך׃

43וי׹א אליו מלאך מן֟השמים ויחזקהו׃

44ויבאו עליו חבלי֟מות ויוסף להת׀לל בחזקה ותהי זעתו כנט׀י דם י׹דים לאךץ׃

45ויקם מהת׀לל ויבא אל֟התלמידים וימשאם ישנים מיגון׃

46ויאמ׹ אליהם למה תישנו קומו והת׀ללו אשך לא תבאו לידי נסיון׃

47עודנו מדב׹ והנה המון ואחד משנים העשך הנק׹א יהודה הלך ל׀ניהם ויק׹ב אל֟ישוע לנשק֟לו׃

48ויאמ׹ ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסך את֟בן֟האדם׃

49והאנשים אשך אתו ׹אים את אשך יהיה ויאמ׹ו אליו אדנינו הנכה בח׹ב׃

50ויך אחד מהם את֟עבד הכהן הגדול ויק׊ץ את֟אזנו הימנית׃

51ויען ישוע ויאמ׹ ׹ב עתה הך׀ו ויגע באזנו ויך׀אהו׃

52ויאמ׹ ישוע אל ךאשי הכהנים ושךי המקדש והזקנים אשך באו עליו לאמ׹ כמו על֟׀ךיץ י׊אתם עלי בחךבות ובמקלות׃

53ואהי אשלכם יום יום בהיכל ולא֟שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

54וית׀שו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ו׀טךוס הלך אח׹יו מ׹חוק׃

55ויהי כי֟בעךו אש בתוך החש׹ וישבו יחדו וישב גם֟׀טךוס בתוכם׃

56ותךאהו הש׀חה יושב נגד האו׹ ותבט֟בו ותאמך גם֟זה היה עמו׃

57ויכחש֟בו ויאמ׹ אשה לא ידעתיו׃

58ואחךי֟מעט ׹אהו אדם אח׹ ויאמ׹ גם֟אתה מהם ויאמ׹ ׀טךוס לא אדם כי אינני׃

59ואח׹י עבך כשעה אחת טען עליו איש אח׹ לאמ׹ אמנם גם֟זה היה עמו כי אף֟הוא גלילי׃

60ויאמ׹ ׀טךוס בן֟אדם לא ידעתי מה אתה אמך והוא עודנו מדב׹ והתךנגל קךא׃

61וי׀ן האדון ויבט אל֟׀טךוס ויזכ׹ ׀טךוס את֟דבך האדון אשך דב׹ אליו כי֟בטךם יק׹א התךנגל תכחש֟בי שלש ׀עמים׃

62וישא ׀טךוס החושה וימ׹׹ בבכי׃

63והאנשים אשך אחזו את֟ישוע התעללו בו ויכהו׃

64ויח׀ו את֟ךאשו ויכהו על֟׀ניו וישאלהו לאמ׹ הנבא מי הוא ההלם אותך׃

65ועוד גדו׀ים אח׹ים ה׹בו עליו׃

66ובהית הבק׹ נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסו׀ךים ויעלהו ל׀ני הסנהדךין שלהם ויאמ׹ו האתה הוא המשיח אמך֟לנו׃

67ויאמ׹ אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

68וגם אם֟אשאל לא֟תשיבו דב׹ ולא תשלחוני׃

69אבל מעתה יהיה בן֟האדם ישב לימין גבוךת האלהים׃

70ויאמ׹ו כלם הכי֟אתה הוא בן֟האלהים ויאמ׹ אליהם אתם אמךתם כי֟אני הוא׃

71ויאמ׹ו מה֟לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מ׀יו׃

Choose Translation

Switch translation for Luke 22.

Reading Settings

Paragraph viewDisplay verses as flowing paragraphs instead of individual lines
Show verse numbersDisplay verse numbers inline
Red letterHighlight the words of Christ in red

Sign in to save your reading preferences across sessions.