1ויבט וירא את־העשירים משליכים את־נדבותם לארון האוצר׃
2וירא גם־אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃
3ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃
4כי כל־אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את־כל־רכושה נתנה׃
5ויהי באמרם על־המקדש כי־מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃
6את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על־אבן אשר לא תתפרק׃
7וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃
8ויאמר ראו פן־תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל־תלכו אחריהם׃
9ובשמעכם מלחמות ומהומות אל־תחתו כי היו תהיה־זאת לראשונה אך־עוד קץ למועד׃
10ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על־גוי וממלכה על־ממלכה׃
11והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם־מוראים ואתות גדלות מן־השמים׃
12ולפני כל־אלה ישלחו בכם את־ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל־בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃
13והיתה־זאת לכם לעדות׃
14על־כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃
15כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא־יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל־מתקוממיכם׃
16וגם־תמסרו על־ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃
17והייתם שנואים לכל־אדם למען שמי׃
18אך לא־יפל משערת ראשכם ארצה׃
19בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃
20וכאשר תראו מחנות סובבים את־ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃
21אז ינוסו אנשי יהודה אל־ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר־הם בפרזות אל־יבואו בה׃
22כי־ימי נקם המה למלאת כל־הכתוב׃
23ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על־העם הזה׃
24ונפלו לפי־חרב והגלו אל־כל־הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי־ימלאו עתות הגוים׃
25והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל־הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃
26וימוגו בני־האדם מאימה ומחרדת הבאות על־כל־הארץ כי־כחות השמים יתמוטטו׃
27ואז יראו את־בן־האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃
28וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃
29וידבר אליהם משל ראו את־התאנה ואת כל־העצים׃
30כי־תראו אתם מוציאים את־פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃
31ככה אף־אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃
32אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי־יהיה הכל׃
33השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
34רק השמרו לכם פן־יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃
35כי כמו־פח יבוא על כל־הישבים על־פני כל־הארץ׃
36לכן שקדו בכל־עת והתפללו למען תמצאו ראוים להמלט מכל־העתידות האלה ולהתיצב לפני בן־האדם׃
37ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃
38וכל־העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃