1ויבוא ויעבר ביריחו׃
2והנה־איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃
3ויבקש לראות את־ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי־שפל קומה היה׃
4ויקדם וירץ ויעל על־שקמה לראותו כי־שם הדרך אשר יעבר־בה׃
5ויהי בבאו אל־המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי־צריך אני לשבת היום בביתך׃
6וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃
7וילונו כל־הרואים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃
8ויעמד זכי ויאמר אל־האדון הנה אדני את־מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם־עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
9ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן־אברהם גם־הוא׃
10כי בא בן־האדם לבקש ולהושיע את־האבד׃
11ויהי הם שמעים את־זאת ויסף שאת משל על־אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי־מהרה תגלה מלכות האלהים׃
12על־כן אמר איש אחד מן־הנכבדים הלך אל־ארץ רחוקה לקחת־לו ממלכה ולשוב׃
13ויקרא אל־עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃
14ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא־נחפץ בזה כי־ימלך עלינו׃
15ויהי אחרי קחתו את־הממלכה וישב ויאמר לקרא את־העבדים ההם אשר נתן להם את־הכסף למען ידע מה־הרויח כל־אחד במסחרו׃
16ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃
17ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על־עשר ערים׃
18ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃
19ויאמר גם־לזה אף־אתה היה על־חמש ערים׃
20ויבא האחר ויאמר הא־לך מנה שלך אשר־היה אצלי צרור במטפחת׃
21מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את־אשר לא הנחת וקצר את־אשר לא זרעת׃
22ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי־אני איש קשה לקח את־אשר לא הנחתי וקוצר את־אשר לא זרעתי׃
23ולמה לא־נתת את־כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו ברבית׃
24ויאמר אל־העמדים שם שאו ממנו את־המנה ותנוהו אל־אשר־לו עשרת המנים׃
25ויאמרו אליו אדנינו יש־לו עשרת מנים׃
26הן אני אמר לכם כי כל־איש שיש־לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את־אשר־לו׃
27אבל את־אויבי ההם אשר לא־חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
28ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃
29ויהי בקרבו אל־בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
30לכו אל־הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא־ישב עליו אדם עד־עתה התירו אתו והביאו׃
31וכי־ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃
32וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃
33ויתירו את־העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את־העיר׃
34ויאמרו האדון צריך לו׃
35ויביאהו אל־ישוע וישליכו את־בגדיהם על־העיר וירכיבו עליו את־ישוע׃
36ובנסעו הציעו את־בגדיהם על־הדרך׃
37ויקרב אל־מורד הר הזיתים ויחלו כל־המון התלמידים לשבח את־האלהים בשמחה ובקול גדול על כל־הגבורות אשר ראו לאמר׃
38ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
40ויען ויאמר אני אמר לכם כי־אם־יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
41ויהי כאשר קרב וירא את־העיר ויבך עליה לאמר׃
42לו ידעת אף־את בעוד יומך הזה את־דבר שלומך ועתה נעל ם מעיניך׃
43כי ימים באים עליך ושפכו אויביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל־עבריך׃
44וסחבו אותך ואת־בניך בקרבך ולא־ישאירו בך אבן על־אבן עקב כי־לא ידעת את־עת פקדתך׃
45ויבא אל־המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃
46ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית־תפלה הוא ואתם עשיתם אותו למערת פריצים׃
47ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם־ראשי העם מבקשים לאבדו׃
48ולא מצאו מה־לעשות כי כל־העם דבקו אחריו לשמע אתו׃