1וגם־משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃
2ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את־האלהים ולא־נשא פנים לאדם׃
3ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את־דיני ממריבי׃
4וימאן מיום אל־יום ואחרי־כן אמר בנפשו גם־כי את־האלהים אינני ירא ולאדם לא־אשא פנים׃
5אעשה את־דין האלמנה הזאת על־הוגיעה אתי פן־תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
6ויאמר האדון שמעו את־אשר אמר דין העולה׃
7והאלהים הלא־הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי־יתמהמה להושיעם׃
8אני אמר לכם כי־יעשה את דינם במהרה אך בן־האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
9ויוסף וישא משלו אל־אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
10שני אנשים עלו אל־המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
11ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כשאר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם־כמכס הזה׃
12אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל־קניני׃
13והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף־לשאת את־עיניו לשמים כי אם־תופף על־לבו לאמר אלהים סלח־לי החוטא׃
14אני אמר לכם כי־ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל־המרים את־נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
15ויביאו אליו גם את־הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃
16ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל־תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃
17אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את־מלכות האלהים כילד הוא לא־יבא בה׃
18וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה־לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
19ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
20את־המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא־תענה עד שקר כבד את־אביך ואת־אמך׃
21ויאמר את־כל־אלה שמרתי מנעורי׃
22וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את־כל אשר־לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
23ויהי כשמעו את־זאת ויעצב מאד כי־עשר גדול היה לו׃
24וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל־מלכות האלהים׃
25כי נקל לגמל עבר בתוך־נקב המחט מבוא עשיר אל־מלכות האלהים׃
26ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃
27ויאמר מה־שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃
28ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את־הכל ונלך אחריך׃
29ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את־ביתו או את־אבותיו או את־אחיו או את־אשתו או את־בניו למען מלכות האלהים׃
30ולא־יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
31ויקח אליו את־שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל־הכתוב בידי הנביאים על בן־האדם׃
32כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃
33ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃
34והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את־הנאמר׃
35ויהי בקרבו אל־יריחו והנה־איש עור ישב על־הדרך והוא משאל׃
36וישמע את־קול העם העבר וידרש לדעת מה־זאת׃
37ויגידו לו כי־ישוע הנצרי עובר׃
38ויצעק לאמר ישוע בן־דוד חנני׃
39וההלכים בראשנה גערו־בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן־דוד חנני׃
40ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃
41מה־חפצך כי אעשה־לך ויאמר אדני כי אראה׃
42ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃
43ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את־האלהים וכל־העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃