1ויאמר אל־תלמידיו אי אפשר שלא־יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על־ידו יבאו׃
2נוח לו שיתלה פלח־רכב על־צוארו וישלך אל־הים מאשר יכשיל את־אחד מהקטנים האלה׃
3השמרו לנפשותיכם אם־יחטא לך אחיך הוכח לו ואם־ינחם סלח־לו׃
4ואם־יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃
5ויאמרו השליחים אל־האדון הוסף לנו אמונה׃
6ויאמר האדון לו־היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל־התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
7מי הוא־זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן־השדה יאמר אליו מהר גשה־הנה והסב׃
8הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם־כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם־אתה׃
9הגם יתן תודה לעבד על־עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃
10ככה גם־אתם אחרי עשותכם את־כל־אשר צויתם אמרו עבדים אין־מועיל בם אנחנו כי רק את־המטל עלינו לעשות עשינו׃
11ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃
12ויבא אל־כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃
13וישאו את־קולם לאמר ישוע מורה חננו׃
14וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל־הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃
15ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את־האלהים בקול גדול׃
16ויפל על־פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃
17ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃
18האם לא־נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃
19ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
20וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃
21ולא יאמרו הנה־פה או הנה־שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
22ויאמר אל־התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן־האדם ולא תראו׃
23ואם־יאמרו אליכם הנה־שם הנה פה אל־תלכו ואל־תרוצו אחריהם׃
24כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד־קצה השמים כן־יהיה בן־האדם ביומו׃
25אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן־הדור הזה׃
26וכאשר היה בימי נח כן יהיה בימי בן־האדם׃
27אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד־היום אשר־בא נח אל־התבה ויבא המבול וישחת את־כלם׃
28וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃
29ויהי ביום אשר־יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן־השמים וישחת את־כלם׃
30ככה יהיה ביום אשר יגלה בן־האדם׃
31ביום ההוא איש אשר יהיה על־הגג וכליו בבית אל־ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל־ישב הביתה׃
32זכרו את־אשת לוט׃
33המבקש למלט את־נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יחיה׃
34אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃
35שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃
36שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃
37ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃