1ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל־הקבר ותרא את־האבן מוסרה מעל הקבר׃
2ותרץ ותבא אל־שמעון פטרוס ואל־התלמיד האחר אשר אהבו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את־האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃
3ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל־הקבר׃
4וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את־פטרוס ויבא ראשונה אל־הקבר׃
5וישקף אל־תוכו וירא את־התכריכין מנחים אך לא־בא פנימה׃
6ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל־הקבר וירא את־התכריכין מנחים׃
7והמטפחת אשר היתה על־ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם־מקפלת לבדה במקומה׃
8ויבא שמה גם־התלמיד האחר אשר־בא ראשונה אל־הקבר וירא ויאמן׃
9כי לא־הבינו עד־עתה את־הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃
10וישובו התלמידים וילכו אל־ביתם׃
11ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל־תוך הקבר׃
12ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר־שמו שם את־גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃
13ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את־אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃
14ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את־ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃
15ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את־מי תבקשי והיא חשבה כי־הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם־אתה נשאת אתו מזה הגידה־נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃
16ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃
17ויאמר אליה ישוע אל־תגעי בי כי עוד לא עליתי אל־אבי אך לכי־נא אל־אחי ואמרי אליהם אני עלה אל־אבי ואביכם ואל־אלהי ואלהיכם׃
18ותבא מרים המגדלית ותספר אל־התלמידים כי־ראתה את־האדון וכזאת דבר אליה׃
19ויהי לעת־ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר־נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם׃
20ובדברו זאת הראה אתם את־ידיו ואת־צדו וישמחו התלמידים בראותם את־האדון׃
21ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם׃
22ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את־רוח הקדש׃
23והיה כל־אשר תסלחו את־חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו׃
24ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא־היה בתוכם כבוא ישוע׃
25ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את־האדון ויאמר אליהם אם־לא אראה בידיו את־רשם המסמרות ואשים את־אצבעי במקום המסמרות ואשים את־ידי בצדו לא אאמין׃
26ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית בבית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃
27ואחר אמר אל־תומא שלח אצבעך הנה וראה את־ידי ושלח את־ידך הנה ושים בצדי ואל־תהי חסר אמונה כי אם־מאמין׃
28ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃
29ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי תומא האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃
30והנה גם־אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא־נכתבו בספר הזה׃
31אך־אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן־אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃