1אז לקח פילטוס את־ישוע וייסרהו בשוטים׃
2וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו אתה על־ראשו ויעטהו לבוש ארגמן׃
3ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על־הלחי׃
4ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא־מצאתי בו כל־עון׃
5וישוע יצא החוץ ועליו עטרת הקצים ולבוש הארגמן ויאמר אליהם פילטוס הנה האדם׃
6ויהי כאשר ראהו הכהנים הגדולים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא־מצאתי בו אשמה׃
7ויענו היהודים תורה יש־לנו ועל־פי תורתנו חיב־מות הוא כי־עשה עצמו לבן־אלהים׃
8ויהי כשמע פילטוס את־הדבר הזה ויסף לרא עוד׃
9וישב ויבא אל־בית המשפט ויאמר אל־ישוע מאין אתה ולא־השיבו ישוע דבר׃
10ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש־לאל ידי לצלבך ויש־לאל ידי לשלחך׃
11ויען ישוע לא היתה־לך רשות עלי לולא נתן־לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך׃
12אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם־תשלח את־זה אינך אהב לקיסר כי כל־המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיסר׃
13ויהי כשמע פילטוס את־הדבר הזה הוציא את־ישוע החוצה וישב על־כסא המשפט במקום הנקרא בשם רצפה ובלשונם גבתא׃
14ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל־היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃
15ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את־מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם־הקיסר׃
16אז מסרו אליהם להצליבו ויקחו את־ישוע ויוליכהו׃
17וישא את־צלבו ויצא אל־המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא׃
18ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃
19ופילטוס כתב על־לוח וישם על־הצלב וזה דבר־הכתוב ישוע הנצרי מלך היהודים׃
20ויהודים רבים קראו את־הכתוב הזה כי המקום אשר נצלב־שם ישוע היה קרוב אל־העיר והכתוב היה בלשון־עבר יון ורומי׃
21ויאמרו ראשי כהני היהודים אל־פילטוס אל־נא תכתב מלך היהודים כי אם־אשר אמר אני מלך היהודים׃
22ויען פילטוס ויאמר את־אשר־כתבתי כתבתי׃
23ויהי כאשר צלבו אנשי הצבא את־ישוע ויקחו את־בגדיו ויחלקום לארבעה חלקים לאיש איש חלק אחד וגם את־כתנתו והכתנת לא־היתה תפורה כי אם־מעשה ארג מלמעלה ועד־קצה׃
24ויאמרו איש אל־אחיו אל־נא נקרעה לקרעים אך־נפיל עליה גורל למי תהיה למלאת דבר הכתוב יחלקו בגדי להם ועל־לבושי יפילו גורל ויעשו־כן אנשי הצבא׃
25ועל־יד צלב ישוע עמדו אמו ואחות אמו מרים אשת קלופס ומרים המגדלית׃
26וירא ישוע את־אמו ואת־תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל־אמו אשה הנה זה בנך׃
27ואחר אמר אל־תלמידו הנה זאת אמך ומן־השעה ההיא אסף אתה התלמיד אל־ביתו׃
28ויהי מאחרי־כן כאשר ידע ישוע כי עתה־זה נשלם הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי׃
29ושם־כלי מלא חמץ ויטבלו ספוג בחמץ וישימהו על־אזוב ויקריבהו אל־פיו׃
30ויקח ישוע את־החמץ ויאמר נשלם ויט את־ראשו ויפקד את־רוחו׃
31ולמען לא תשארנה הגויות על־הצלב ביום השבת כי־ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא שאלו היהודים מן־פילטוס לשבר את־שוקיהם ולהוריד אתם׃
32ויבאו אנשי הצבא וישברו את־שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו׃
33ויבאו אל־ישוע ובראתם כי־כבר מת לא שברו את־שוקיו׃
34אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את־צדו וכרגע יצא דם ומים׃
35והראה זאת העיד ועדותו נאמנה והוא יודע כי האמת יגיד למען גם־אתם תאמינו׃
36כי כל־זאת היתה למלאת הכתוב ועצם לא־תשברו בו׃
37ועוד כתוב אחר אמר והביטו אליו את אשר דקרו׃
38ויהי אחרי־כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך־בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את־גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את־גופת ישוע׃
39ויבא גם־נקדימון אשר בא־לפנים בלילה אל־ישוע ויבא ערוב מר־ואהלות כמאה ליטרין׃
40ויקחו את־גופת ישוע ויכרכוה בתכריכין עם־הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את־מתיהם׃
41ובמקום אשר נצלב־שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא־הושם בו איש עד־עתה׃
42שם שמו את־ישוע כי־ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃