1ויהי ככלות ישוע לדבר את־הדברים האלה ויצא החוצה עם־תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו׃
2וגם־יהודה מוסרו ידע את־המקום כי־פעמים רבות נועד שמה ישוע עם־תלמידיו׃
3ויקח יהודה את־הגדוד ומשרתים מאת הכהנים הגדולים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי־נשק׃
4וישוע ידע את כל־אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את־מי תבקשו׃
5ויענו ויאמרו את־ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם־יהודה מוסרו עמד אצלם׃
6ויהי בדבר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה׃
7ויסף וישאל אתם את־מי תבקשו ויאמרו את־ישוע הנצרי׃
8ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם־אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו׃
9למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא־אבד לי אף־אחד׃
10ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את־עבד הכהן הגדול ויקצץ את־אזנו הימנית ושם העבד מלכוס׃
11ויאמר ישוע אל־פטרוס השב חרבך אל־נדנה הכי לא־אשתה את־הכוס אשר נתן־לי אבי׃
12אז תפשו הגדוד ושר האלף ומשרתי היהודים את־ישוע ויאסרהו׃
13ויוליכהו בראשונה אל־חנן והוא חתן קיפא אשר שמש בכהנה גדולה בשנה ההיא׃
14הוא קיפא אשר יעץ את־היהודים כי טוב אשר איש־אחד יאבד בעד כל־העם׃
15ושמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו אחרי ישוע והתלמיד ההוא היה נודע לכהן הגדול ויבא עם־ישוע לחצר הכהן הגדול׃
16ופטרוס עמד מחוץ לפתח ויצא התלמיד האחר המידע לכהן הגדול וידבר אל־השערת ויבא את־פטרוס פנימה׃
17ותאמר האמה השערת אל־פטרוס הלא גם־אתה מתלמידי האיש הזה ויאמר אינני׃
18והעבדים והמשרתים בערו אש גחלים כי עת־קר היתה ויעמדו־שם ויתחממו וגם־פטרוס עמד עמם ומתחמם׃
19וישאל הכהן הגדול את־ישוע על־תלמידיו ועל־לקחו׃
20ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל־העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל־היהודים נקהלים שמה ולא־דברתי דבר בסתר׃
21ומה־תשאל אתי שאל־נא את־השמעים מה־שדברתי אליהם הנם יודעים את־אשר אמרתי׃
22ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את־ישוע על־הלחי ויאמר הכזאת תענה את־הכהן הגדול׃
23ויען אותו ישוע אם־רעה דברתי תנה־עד כי־רעה היא ואם־טוב מדוע תסטרני׃
24וישלחהו חנן אסור באזקים אל־קיפא הכהן הגדול׃
25ושמעון פטרוס עמד ומתחמם ויאמרו אליו הלא גם־אתה מתלמידיו ויכחש ויאמר אינני׃
26ויאמר איש מעבדי הכהן הגדול והוא מודע לאשר קצץ פטרוס את־אזנו הלא ראיתיך עמו בתוך הגן׃
27ויסף פטרוס לכחש ופתאם קרא התרנגול׃
28ויוליכו את־ישוע מבית קיפא אל־בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל־בית המשפט למען אשר לא־יטמאו כי אם־יאכלו את־הפסח׃
29ויצא פילטוס אליהם ויאמר על־מה תאשימו את־האיש הזה׃
30ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשה רע כי עתה לא הסגרנהו אליך׃
31ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין־לנו רשיון להמית איש׃
32למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז איזה מות עתיד הוא למות׃
33וישב פילטוס אל־בית המשפט ויקרא אל־ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃
34ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו־לך עלי׃
35ויען פילטוס האף אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית׃
36ויען ישוע מלכותי איננה מן־העולם הזה אם־היתה מלכותי מן־העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המסר ביד היהודים ועתה מלכותי איננה מפה׃
37ויאמר אליו פילטוס אם־כן אפוא מלך אתה ויען ישוע אתה אמרת כי־מלך אנכי לזה נולדתי ולזה באתי לעולם להעיד על האמת כל־אשר הוא מן־האמת ישמע בקולי׃
38ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל־היהודים ויאמר אליהם אני לא־מצאתי בו כל־עון׃
39הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את־נפשכם כי־אשלח לכם את־מלך היהודים׃
40ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את־האיש הזה אלא את־בר־אבא ובר־אבא היה מרצח׃