John 21— DHNT

¹ויהי אחרי־כן ויסף ישוע הגלות אל־תלמידיו על־ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃

²שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃

³ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם־אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל־האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃

⁴הבקר אור וישוע עמד על־שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃

⁵ויאמר אליהם ישוע בני היש־לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃

⁶ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא־יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃

⁷ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל־פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את־מעילו כי עירם היה ויטל עצמו אל־הים׃

⁸והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן־היבשה כי אם־כמאתים אמה וימשכו את־המכמרת עם־הדגים׃

⁹ויהי כצאתם אל־היבשה ויראו־שם גחלי־אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃

¹⁰ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן־הדגים אשר אחזתם עתה׃

¹¹ויעל שמעון פטרוס וימשך את־המכמרת אל־היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף־כי רבים היו׃

¹²ויאמר אליהם ישוע באו ברו־לחם ואין גם־אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃

¹³ויבא ישוע ויקח את־הלחם ויתן להם וגם את־הדגים׃

¹⁴וזאת היא הפעם השלישית אשר־נגלה ישוע אל־תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃

¹⁵ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל־שמעון פטרוס שמעון בן־יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את־טלאי׃

¹⁶ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן־יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את־צאני׃

¹⁷ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן־יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס על כי־אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את־כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את־צאני׃

¹⁸אמן אמן אני אמר לך בהיתך צעיר לימים אתה חגרת את־עצמך ותלך אל־אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל־אשר לא תחפץ׃

¹⁹וכל־זאת דבר לרמז על־המיתה אשר יכבד־בה את־האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃

²⁰ויפן פטרוס וירא את־התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על־לבו בעת הסעודה וגם־שאל אדני מי הוא־זה אשר ימסרך׃

²¹ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל־ישוע אדני וזה מה־הוא׃

²²ויאמר אליו ישוע אם־חפצי כי ישאר עד־באי מה־לך ולזאת אתה לך אחרי׃

²³על־כן יצא הדבר הזה בין האחים כי־התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר־לו כי לא־ימות אך אמר אם־חפצי כי־ישאר עד־באי מה־זה לך׃

²⁴זה הוא התלמיד המעיד על־אלה ואשר כתב כל־זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃

²⁵ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם־יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם־העולם כלו לא יכיל את־הספרים אשר יכתבו אמן׃