1וששת ימים לפני חג־הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
2ויעשו־לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן־המסבים אתו׃
3ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח־בה את־רגלי ישוע ותנגב את־רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃
4ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן־שמעון איש קריות העתיד למסרו׃
5מדוע לא־נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
6והוא לא־דבר את־זאת מחמלתו על־העניים כי אם־גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל־אשר ישימו בו׃
7ויאמר ישוע הניחה־לה ליום קבורתי צפנה זאת׃
8כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
9וישמעו עם־רב ביהודה כי־שם הוא ויבאו לא־בעבור ישוע לבדו כי אם־לראות גם את־לעזר אשר העירו מעם המתים׃
10וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את־לעזר׃
11כי בגללו באו שמה רבים מן־היהודים ויאמינו בישוע׃
12ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי־יבא ישוע ירושלים׃
13ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע־נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃
14וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃
15אל־תיראי בת־ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על־עיר בן־אתנות׃
16וכל־זאת לא־הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי־כן כתוב עליו וכי־זאת עשו לו׃
17ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל־לעזר לצאת מן־הקבר ויער אתו מעם המתים׃
18על־זאת גם־המון העם יצא לקראתו על־שמעם כי עשה האות הזה׃
19והפרושים דברו איש את־אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל־העולם נמשך אחריו׃
20ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃
21ויקרבו אל־פילפוס איש בית־צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את־ישוע חפצנו׃
22ויבא פילפוס ויגד זאת אל־אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל־ישוע׃
23ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן־האדם׃
24אמן אמן אני אמר לכם אם לא־יפל גרגר החטה אל־תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃
25האהב את־נפשו יאבדנה והשנא את־נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃
26החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם־משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃
27עתה נסערה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן־השעה הזאת אך על־כן באתי אל־השעה הזאת׃
28אבי פאר את־שמך ותצא בת־קול מן־השמים גם־פארתי וגם־אוסיף לפאר׃
29והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃
30ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם־למענכם׃
31עתה משפט בא על־העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃
32ואני בהנשאי מעל־הארץ אמשך כלם אלי׃
33וזאת דבר לרמוז איזה מות הוא עתיד למות׃
34ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן־האדם צריך להנשא ומי בן־האדם הלזה׃
35ויאמר אליהם ישוע אך־למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן־ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃
36בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את־הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃
37רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל־זאת לא האמינו בו׃
38למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על־מי נגלתה׃
39על־כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃
40השע עיניהם והשמין לבבם פן־יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃
41כזאת דבר ישעיהו בראותו את־תפארתו וינבא עליו׃
42אולם רבים אף מן־השרים האמינו־בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר־לא ינדו׃
43כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃
44ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא־בי הוא מאמין כי אם־בשלח אתי׃
45והראה אתי את־אשר שלחני הוא ראה׃
46אני באתי לאור אל־העולם למען כל־אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃
47והשמע את־דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא־באתי לשפט את־העולם כי אם־להושיע את־העולם׃
48ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר־ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃
49כי אני לא מלבי דברתי כי אם־אבי השלח אתי הוא צוני את־אשר אמר ואת־אשר אדבר׃
50ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל־אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃