John 13— DHNT

¹ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן־העולם הזה אל־אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד־הקץ׃

²ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן־שמעון איש קריות למסרו׃

³וידע ישוע כי נתן אביו את־הכל בידו וכי מאלהים בא ואל־אלהים ישוב׃

⁴ויקם מעל השלחן ויפשט את־בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃

⁵ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את־רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר־הוא חגור בה׃

⁶ויקרב אל־שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את־רגלי׃

⁷ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי־כן תדע׃

⁸ויאמר אליו פטרוס לעולם לא־תרחץ את־רגלי ויען אתו ישוע אם־לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃

⁹ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את־רגלי כי אם־גם את־ידי ואת־ראשי׃

¹⁰ויאמר אליו ישוע המרחץ אין־לו לרחץ עוד כי אם־את־הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃

¹¹כי ידע מי ימסרהו על־כן אמר לא כלכם טהורים׃

¹²ויהי אחרי אשר־רחץ את־רגליהם וילבש את־בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃

¹³אתם קראים־לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי־אני הוא׃

¹⁴לכן אם־אני המורה והאדון רחצתי את־רגליכם גם־אתם חיבים לרחץ איש את־רגלי אחיו׃

¹⁵כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם־אתם כאשר עשיתי לכם׃

¹⁶אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃

¹⁷אם־ידעתם זאת אשריכם אם־כן תעשו׃

¹⁸לא על־כלכם דברתי יודע אני את־אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

¹⁹מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃

²⁰אמן אמן אני אמר לכם כי כל־המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את־שלחי׃

²¹ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויסער ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²²ויביטו תלמידיו איש אל־רעהו ויתמהו לדעת על־מי דבר׃

²³ואחד מתלמידיו מסב על־חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃

²⁴וירמז־לו שמעון פטרוס לדרש מי־הוא זה אשר דבר עליו׃

²⁵ויפל על־לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃

²⁶ויען ישוע הנה זה הוא אשר־אטבל פתי לתתו לו ויטבל את־פתו ויתן אל־יהודה בן־שמעון איש קריות׃

²⁷ואחרי בלעו בא השטן אל־קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר־תעשה עשה מהרה׃

²⁸ומן־המסבים לא־ידע איש על־מה דבר אליו כזאת׃

²⁹כי יש אשר חשבו כי־אמר אליו ישוע קנה־לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

³⁰והוא בקחתו את־פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃

³¹הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן־האדם והאלהים נתפאר בו׃

³²אם האלהים נתפאר בו גם־האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃

³³בני עוד־מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל־היהודים כי אל־אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃

³⁴מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את־אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם־אתם איש את־אחיו תאהבון׃

³⁵בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

³⁶ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל־אשר אני הולך שמה לא־תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי־כן תלך אחרי׃

³⁷ויאמר אליו פטרוס אדני מדוע לא־אוכל עתה ללכת אחריך הן־נפשי בעד־נפשך אתן׃

³⁸ויען אתו ישוע הכי־תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃