1כי כל־כהן גדול הלקוח מתוך בני־אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על־החטאים׃
2והוא יכול לחמל על־השגגים והתעים בהיותו גם־הוא ידוע חלי׃
3אשר־על־כן חיב להקריב על־החטאים גם בעד־העם גם בעד־נפשו׃
4ואת־הגדלה הזאת לא־יקח איש לעצמו רק הקרוא לה מאת האלהים כמו אהרן׃
5כן גם־המשיח לא־כבד את־עצמו להיות כהן גדול כי אם־האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך׃
6כמו שאמר גם־במקום אחר אתה כהן לעולם על־דברתי מלכי־צדק׃
7אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות לפני מי־שיכול להושיעו ממות ויעתר־לו מפני יראתו׃
8ואף כי־היה הבן למד מענותו לשמוע׃
9ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל־שמעיו׃
10והאלהים קרא־לו כהן גדול על־דברתי מלכי־צדק׃
11על־זאת יש־לנו לדבר הרבה וקשות לבאר לכם במלין יען כי־כבדו אזניכם׃
12כי תחת אשר היה ראוי לכם לפי־ארך הזמן להיות מלמדים עתה מן־הצרך לשוב וללמד אתכם עקרי ראשית דברי אלהים ונצרכתם לחלב ולא למאכל בריא׃
13כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר־צדק כי־עודנו עולל׃
14אך לשלמים המאכל הבריא אשר על־פי ההרגל יש להם חושים מנסים להבדיל בין־טוב לרע׃