Hebrews 11— DHNT

¹כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃

²ובה נחלו האבות עדות׃

³באמונה נבין כי־העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן־הנעלם׃

⁴באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה־לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על־מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃

⁵באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי־לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את־האלהים התהלך׃

⁶ובלי אמונה לא־יוכל איש להיות רצוי אל־האלהים כי כל־הקרב אליו צריך להאמין כי־יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃

⁷באמונה בנה נח ביראת יהוה את־התבה להצלת ביתו אחרי אשר־צוה על־דברים לא־נראים עדין וירשע בה את־העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃

⁸באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל־הארץ אשר יירשנה ויצא ולא־ידע אנה יבוא׃

⁹באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר־ירשו עמו ההבטחה ההיא׃

¹⁰כי־חכה לעיר אשר יסודה נאמן ובונה ומכוננה האלהים׃

¹¹באמונה שרה גם־היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי־חשבה לנאמן את־המבטיח׃

¹²על־כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול אשר על־שפת הים אשר לא יספר׃

¹³כפי אמונה מתו כל־אלה ולא השיגו את־ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי־גרים הם ותושבים בארץ׃

¹⁴הלא המדברים כזאת יודיעו כי־הם מבקשי ארץ מושב׃

¹⁵ואם־היתה דעתם על־הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא־היה בידם לשוב אליה׃

¹⁶אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל־כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי־הכין להם עיר׃

¹⁷באמונה העלה אברהם את־יצחק כאשר נסה ואת־יחידו הקריב המקבל את־ההבטחות׃

¹⁸אשר נאמר־לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃

¹⁹ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את־המתים על־כן גם־הושב אליו להיות למשל׃

²⁰באמונה ברך יצחק את־יעקב ואת־עשו וידבר על־העתידות׃

²¹באמונה ברך יעקב את־שני בני־יוסף לפני מותו וישתחו על־ראש המטה׃

²²באמונה הזכיר יוסף בקרב־קצו את־יציאת בני ישראל ויצו על־אדות עצמותיו׃

²³באמונה הצפינו את־משה אבותיו שלשה ירחים אחרי הולדו כראתם את־הילד כי־טוב הוא ולא יראו את־מצות המלך׃

²⁴באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת־פרעה׃

²⁵ויבחר לסבל את־עני עם־אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃

²⁶בחשבו את־חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל־הגמול׃

²⁷באמונה עזב את־ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר־איננו נראה ויתחזק׃

²⁸באמונה עשה את־הפסח ונתינת הדם למען אשר לא־יגע המשחית בבכוריהם׃

²⁹באמונה עברו את־ים־סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם־המה לעבר־בו ויטבעו׃

³⁰באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃

³¹באמונה לא אבדה רחב הזונה עם־הסוררים כי־אספה את־המרגלים אל־ביתה בשלום׃

³²ומה אמר עוד הן תקצר־לי העת אם־אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃

³³אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשיגו הבטחות וסכרו פי אריות׃

³⁴וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃

³⁵נשים לקחו את־מתיהן כי קמו מן המתים ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃

³⁶מהם נסו בלעג וקלס ובמכות וגם־נמסרו לכבל ומסגר׃

³⁷נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי־חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃

³⁸אשר העולם לא־היה כדאי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃

³⁹וכל־אלה אף כי־היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את־ההבטחה׃

⁴⁰למען אשר לא־ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃