1כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את־הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃
2כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא־היתה בהם עוד רגשת חטאים׃
3אבל יש־שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃
4כי דם־הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃
5ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃
6עולה וחטאה לא שאלת׃
7אז אמרתי הנה־באתי במגלת־ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃
8אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על־פי התורה׃
9אז אמר הנה־באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את־הראשונה למען הקים את־השניה׃
10וברצון הזה מקדשים אנחנו על־ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃
11וכל־כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתם הקרבנות אשר לא־יוכלו לעולם להעביר חטאים׃
12אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על־החטאים ישב עד־עולם לימין האלהים׃
13וחכה יחכה עד כי־יושתו איביו הדם לרגליו׃
14כי הוא בקרבן אחד השלים לנצח את־המקדשים׃
15ואף־רוח הקדש מעיד לנו על־זאת כי אחרי אמרו׃
16זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה׃
17ולעונם ולחטאתם לא אזכר־עוד׃
18והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃
19ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃
20דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃
21ובהיות לנו כהן גדול על־בית אלהים׃
22נקרבה־נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃
23נחזיקה בהודית התקוה בל־נמוט כי־נאמן המבטיח׃
24ונתבוננה זה על־זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃
25ואל־נעזב את־כנסיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם־נוכיח איש את־אחיו וביותר בראתכם כי־קרוב היום׃
26כי אם־נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא־ישאר עוד זבח קרבן לכפר על־החטא׃
27כי אם־בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את־הצררים׃
28הן איש כי־יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על־פי שנים עדים או־שלשה׃
29מה־תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את־בן־האלהים וחשב לחל את־דם הברית אשר־הוא מקדש בו ומחרף את־רוח החסד׃
30כי־ידענו את־האמר לי נקם ושלם אמר יהוה ועוד כי־ידין יהוה עמו׃
31מה־נורא לנפל ביד אלהים חיים׃
32אבל זכרו־נא את־הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃
33פעם בהיותכם לראוה בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר־הגיע אליהם כזאת׃
34כי הצטערתם על־מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש־לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃
35לכן אל־תשליכו את־בטחונכם כי יש־לו שכר רב׃
36כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את־ההבטחה׃
37כי עוד מעט־רגע והבא יבא לא יאחר׃
38הצדיק באמונתו יחיה ואם־יסג אחור לא־רצתה נפשי בו׃
39אמנם אנחנו איננו מן־הנסוגים אחור לאבדם כי אם־מן־המאמינים להצלת הנפש׃