1לכן גם־אנחנו אשר־ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל־טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את־המרוצה הערוכה לפנינו׃
2ונביטה אל־ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את־הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃
3התבוננו אליו אשר־נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃
4עדין לא עמדתם עד־לדם במלחמתכם עם־החטא׃
5ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל־בנים לאמר מוסר יהוה בני אל־תמאס ואל־תקץ בתוכחתו׃
6כי את־אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את־בן ירצה׃
7אם־סבלים אתם מוסר דעו כי־כאב עם־בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃
8אך אם־תהיו באין־מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃
9ועוד אם־אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי־נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃
10כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה־לנו חלק בקדשתו׃
11וכל־מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם־יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃
12על־כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃
13ומעגל רגליכם פלסו למען לא־תטה הצלעה מן־הדרך כי אם־תרפא׃
14רדפו את־השלום עם־כל־אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא־יראה איש את־האדון׃
15והזהרו פן־יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן־יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃
16פן־ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את־בכורתו׃
17הלא ידעתם כי־גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את־הברכה כי לא־מצא מקום לתשובה אף כי־בקש אותה בדמעות׃
18כי לא־באתם אל־הר נמשש ובער באש ולא אל־ענן וערפל וסערה׃
19ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃
20כי לא־יכלו לשאת את אשר צוו ואם־בהמה תגע בהר סקל תסקל או־ירה תירה בחצים׃
21והמראה היה נורא עד־מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃
22כי אם־באתם אל־הר ציון ואל־עיר אלהים חיים אל־ירושלים שבשמים׃
23ואל־עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל־אלהים שפט הכל ואל־רוחות הצדיקים הנשלמים׃
24ואל־ישוע מליץ הברית החדשה ואל־דם ההזאה המיטיב דבר מדם־הבל׃
25לכן ראו פן־תמאנו לשמע אל־המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל־המדבר עמהם בארץ אף כי־אנחנו אם־נמאן לשמע בקול המדבר מן־השמים׃
26אשר קולו הרעיש אז את־הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את־הארץ כי־גם את־השמים׃
27וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃
28לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה־נא בתודה ונעבד בה את־האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃