1זאת היא האגרת השנית אשר אני כתב אליכם אהובים ובשתיהן אעיר בדרך הזכרה את־תמת לבבכם׃
2לזכר את־הדברים הנאמרים מקדם בידי הנביאים הקדשים ואת־מצות אדנינו ומושיענו אשר נתנה בידנו השליחים׃
3ודעו זאת לכם ראשונה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר׃
4איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃
5ונסתר מהם באשר לא יאבו לדעת כי מקדם קמו השמים והארץ בדבר אלהים מן־המים ועל־ידי המים׃
6ובמים אבדה תבל מאז כי נשטפה במי המבול׃
7גם השמים והארץ אשר לפנינו נצפנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃
8וזאת האחת אל־תעלם מכם אהובים כי יום אחד כאלף שנים בעיני יהוה ואלף שנים כיום אחד׃
9ולא־יאחר יהוה את־אשר הבטיח כאשר־יש חשבים אתה לאחור כי אך־האריך אפו בעבורנו ולא יחפץ באבד איש כי אם־בפנות כלם לתשובה׃
10בא יבא יום־יהוה כגנב בלילה אז השמים בשאון יחלפו והיסדות יבערו והתמגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרפו׃
11ועתה אם־כל־אלה ימוגו מה־מאד חיבים אתם להתהלך בקדשה ובחסידות׃
12ולחכות לבא יום־יהוה ולהחיש אתו אשר בגללו השמים ימוגו באש והיסדות יבערו ונמסו׃
13ואנחנו כפי הבטחתו מחכים לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר־צדק ילין בם׃
14על־כן אהובים אשר לאלה חכיתם שקדו להמצא לפניו בשלום נקיים וזכים מפשע׃
15ואת־ארך רוח אדנינו תחשבו לתשועה כאשר גם־אחינו האהוב פולוס כתב אליכם כפי החכמה הנתונה לו׃
16וכן בכל־אגרותיו בדברו־שם על־אלה ובהן יש דברים קשי ההבנה והבערים והפתאים יהפכו אתם כאשר גם־יעשו לכתבים האחרים לאבדן נפשם׃
17ואתם אהובים אשר ידעתם זאת השמרו לנפשתיכם פן־תמשכו אחרי טעות אנשי בליעל ונפלתם ממעזכם׃
18ורבו בחסד ובדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אשר־לו הכבוד גם־היום וגם־ליום העולם אמן׃