1וגם־נביאי שקר היו בעם כאשר יהיו גם־בכם מורי שקר אשר יכניסו כתות משחיתות ובכחשם במשל אשר קנם יביאו על־נפשם כליון פתאם׃
2ורבים ילכו אחרי תועבותם ובעבורם יתן דרך האמת לגדופים׃
3ובדברי בדוי יעשו אתכם למסחר להם למען בצע בצע אשר משפטם מעולם לא יתמהמה ושברם לא ינום׃
4כי לא־חס אלהים על־המלאכים אשר חטאו כי אם־הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃
5וגם־על־דורות קדם לא חס וישמר רק את־נח השמיני קרא הצדק בהביאו את־המבול על־דור הרשעים׃
6ואת־ערי סדום ועמרה הפך לאפר והאשימם במהפכה וישימם למשל לאשר עתידים לעשות זמה׃
7ויצל את־לוט הצדיק אשר הלאוהו אנשי בליעל ההם בדרך זמתם׃
8כי הצדיק הזה בשבתו בתוכם האדיב את־נפשו הישרה יום יום בראותו ובשמעו מעשי רשעם׃
9כי יודע יהוה להציל את־חסידיו מנסיון ולחשך את־הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם׃
10וביותר את־ההלכים אחרי הבשר בתאות תבל ובזים את־הממשלה עזי פנים הלכים בשרירות לבם ולא יחרדו מחרף את־השררות׃
11אשר אף־המלאכים הגדולים מהם בעז וכח לא יגדפום לפני יהוה במשפטם׃
12והמה כבהמות הסכלות הנולדות כחק־טבעם ללכד ולשחת יאבדו באבוד נפשם יען חרפו את־אשר לא הבינו וישאו גמול עולתם׃
13אשר עדנת יומם לענג יחשבו מטנפים ומום בם המתפנקים במדוחי נפשם ואכלים ושתים עמכם׃
14עינים להם מלאות נאפים אשר לא תחדלנה מחטוא ואת־נפשות הפתאים יצודדו ולב מלמד־בצע להם בני המארה׃
15את־הדרך הישר עזבו ויתעו וילכו בדרך בלעם בן־בעור אשר אהב שכר העולה׃
16ותהי־לו תוכחת על־חטאתו כי הבהמה האלמת דברה בקול־אדם ותעצר באולת הקסם׃
17בארות בלי־מים המה עבים נדפים בסערה אשר שמור להם חשך־אפלה לעולם׃
18כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על־ידי זמתם את אשר אך־נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה׃
19חרות יבטיחו להם והם בעצמם עבדים לשחת כי האיש עבד לאשר נכבש ממנו׃
20כי אחרי המלטם מטמאת העולם בדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אם־שבו והטבעו בתוכן ונכבשו אחריתם תהיה רעה מראשיתם׃
21טוב היה להם לא לדעת את־דרך הצדקה מאשר ידעהו ונסגו אחור מן־המצוה הקדושה המסורה להם׃
22ויקר להם כאשר יאמר משל האמת הכלב שב על־קאו והחזיר עלה מן־הרחצה להתגלל ברפש׃