1והננו מודיעים אתכם אחי את־חסד אלהים הנתן בקהלות מקדוניא׃
2כי ברב־נסיון הלחץ רבתה שמחתם ודחק רישם הרבה להראות עשר נדבתם׃
3כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו׃
4ויבקשו ממנו ברב־תחנונים להיות חברינו בגמילות חסדם לעזרת הקדשים׃
5ולא כאשר הוחלנו כי אם־את־עצמם נתנו בראשונה לאדון וגם־לנו ברצון האלהים׃
6עד כי־בקשנו מן־טיטוס כאשר החל כן גם־לגמור בכם את־גמילות החסד הזאת׃
7אבל כאשר הותרתם בכל באמונה ובדבור ובדעת ובכל־זריזות ובאהבתכם אתנו כן גם־תותירו בחסד הזה׃
8ואינני אמר זאת בדרך צווי כי אם־לבחן על־ידי זריזות אחרים גם את־אמתת אהבתכם׃
9כי־ידעים אתם את־חסד אדנינו ישוע המשיח כי בהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם למען תעשירו על־ידי רישו׃
10ואחוה את־דעתי בדבר הזה כי־זאת להועיל לכם אשר הקדמתם כבר בשנה שעברה לא לעשות בלבד כי גם־לחפץ׃
11ועתה גם־השלימו את־המעשה למען כאשר התנדבתם לעשות כן גם־תגמרו כפי יכלתכם׃
12כי בהמצא לאיש רוח נדיבה רצויה היא לפי מה־שיש לו ולא־לפי מה־שאין לו׃
13כי לא למען תהיה רוחה לאחרים ולכם צוקה כי אם־בשווי ימלא יתרכם בעת הזאת את־מחסורם׃
14למען גם־יתרם יהיה למלא מחסורכם כדי להשות׃
15ככתוב לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר׃
16ותודות לאלהים הנותן גם־בלב טיטוס לשקד עליכם בשקידה כזאת׃
17כי שמע לבקשתנו ובשקידתו היתרה הלך אליכם מרצון נפשו׃
18ועמו יחדו שלחנו האח אשר יצא שבחו בבשורה בכל־הקהלות׃
19ומלבד זאת גם־נבחר הוא מאת הקהלות ללכת אתנו להביא החסד הזה הגבוי על־ידינו לכבוד האדון ולאמץ לבבכם׃
20ונשמר בזאת שלא יוציא איש עלינו דבה רעה בשפעת המתנה הזאת הגבויה על־ידינו׃
21כי־משגיחים אנחנו על־הטוב לא לפני האדון לבד כי גם־לפני האדם׃
22ונשלח עמהם את־אחינו אשר בחנו את־שקידתו פעמים רבות בדברים הרבה ועתה הוא שקוד עוד יותר בגדל בטחונו עליכם׃
23אם־לטיטוס הנה חברי הוא ועזרי בכם ואם־לאחינו הנה שלוחי הקהלות הם ותפארת המשיח׃
24על־כן הראו והוכיחו להם לפני הקהלות את־אהבתכם ואת־תהלתנו עליכם׃