2 Corinthians 7— DHNT

¹לכן חביבי בהיות לנו ההבטחות האלה נטהרה את־עצמנו מכל־טמאת בשר ורוח להשלים קדשתנו ביראת אלהים׃

²תנו־לנו מקום בלבבכם לא חמסנו איש לא חבלנו איש לא עשקנו איש׃

³לא לחיב אתכם אני מדבר הלא הקדמתי לאמר כי אתם בלבנו יחד למות ויחד לחיות׃

⁴רב בטחוני עליכם רבה תהלתי בכם מלאתי נחמה שבעתי שמחות בכל־לחצנו׃

⁵כי גם־בבאנו אל־מקדוניא לא־היתה מרגעה לבשרנו רק־נלחצנו בכל מחוץ מלחמות ומחדרים אימה׃

⁶אבל האלהים המנחם את־השפלים נחם אתנו בבוא טיטוס׃

⁷ולא בבואו לבד כי אם־גם בנחמה אשר נחם בכם בהגידו לנו את־ערגתכם ואת־אבלכם ואת־קנאתכם לי ובכן הוספתי לשמוח׃

⁸כי גם־אם־העצבתי אתכם באגרת אינני מתחרט גם כי־התחרטתי לפני מזה בראותי כי־האגרת ההיא העציבה אתכם ואף אם־לשעה׃

⁹עתה אני שמח לא על־אשר נעצבתם כי אם־על־אשר נעצבתם לתשובה כי נעצבתם כרצון אלהים למען לא־תשאו נזק במאומה על־ידנו׃

¹⁰כי העצבת שהיא כרצון אלהים תפעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם פעלת את־המות׃

¹¹כי ראו־נא את אשר־נעצבתם כרצון אלהים כמה הביא אתכם זה לידי זריזות גם להתנצלות גם־לרגז גם ליראה גם לערגה גם לקנאה גם לנקמה ובכל הוכחתם כי־נקיים אתם בדבר ההוא׃

¹²לכן גם אם־כתבתי לכם לא כתבתי בעבור העלב ולא בעבור הנעלב רק למען תגלה בכם זריזותנו בעדכם לפני האלהים׃

¹³ובעבור־זאת נחמנו בנחמתכם ועוד שמחה יתרה היתה לנו בשמחת טיטוס כי־הונח רוחו על־ידי כלכם׃

¹⁴כי במה־שהתהללתי לפניו בכם לא נכלמתי כי כמו שדברנו הכל אליכם באמת כן גם־תהלתנו אל־טיטוס היתה אמת׃

¹⁵וביותר מעיו המו לכם בזכרו את־משמעת כלכם ואת אשר קבלתם אתו ביראה ובחרדה׃

¹⁶לכן אני שמח כי בכל־דבר יאמץ לבי בכם׃