1ואני לא יכלתי לדבר עמכם אחי כעם־רוחניים כי עודכם של־הבשר וכמו עוללים במשיח׃
2חלב השקיתי אתכם ולא־מאכל כי אז לא־יכלתם וגם־עתה לא תוכלו יען היתכם עוד של־הבשר׃
3כי באשר קנאה ומריבה ומחלקות ביניכם הלא של־הבשר אתם ומתהלכים לפי דרך בני אדם׃
4הן באמר האחד אני לפולוס והשני אני לאפולוס הלא של־הבשר אתם׃
5מי אפוא פולוס ומי־הוא אפולוס אך־משרתים הם אשר על־ידם באתם להאמין איש איש כמתנת האדון אשר נתן לו׃
6אני נטעתי ואפולוס השקה אבל האלהים הוא הצמיח׃
7על־כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם־האלהים המצמיח׃
8והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את־שכרו כפי עמלו׃
9כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃
10ואני כפי חסד אלהים הנתן לי כבנאי חכם שתי יסוד ואחר בונה עליו אך־ירא כל־איש איך הוא־בנה עליו׃
11כי לא־יוכל איש לשית יסוד אחר חוץ מן־המוסד שהוא ישוע המשיח׃
12ואם־יבנה הבונה על־היסוד הזה זהב או כסף או אבנים יקרות או־עץ או חציר או קש׃
13מעשה כל־איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי־באש יראה ואת־מה־מעשה כל־איש ואיש האש תבחננו׃
14אם־יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃
15ואם־ישרף מעשהו יפסידנו והוא יושע אך כמו־מצל מאש׃
16הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃
17ואיש אשר ישחית את־היכל אלהים האלהים ישחית אתו כי היכל אלהים קדוש ואתם הנכם קדשים׃
18אל־ירמה איש את־עצמו והחשב את־עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃
19כי־חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃
20ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃
21על־כן אל־יתהלל איש באדם כי הכל הוא שלכם׃
22אם־פולוס אם־אפולוס ואם־כיפא אם־העולם אם־החיים ואם־המות אם־ההוה ואם־העתיד הכל הוא שלכם׃
23ואתם הנכם של־המשיח והמשיח הוא של־אלהים׃