1 Corinthians 14— DHNT

¹רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃

²כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם־לאלהים כי אין־איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃

³והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃

⁴המדבר בלשון בונה את־נפשו והמתנבא בונה את־העדה׃

⁵וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן־המדבר בלשנות בלתי אם־יפרש למען תבנה העדה׃

⁶ועתה אחי כי־אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה־אועיל לכם אם־לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃

⁷הלא גם־הכלים הדוממים הנתנים קול הן־חליל הן־כנור אם־לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה־יזמר ומה־ינגן׃

⁸גם השופר אם־יתן את־קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃

⁹כן גם־אתם אם לא־תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃

¹⁰הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין־אחת מהן בלי קול׃

¹¹לכן אם־אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃

¹²כן גם־אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניים בקשו להעדיף במה־שיבנה את־העדה׃

¹³על־כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃

¹⁴כי אם־אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃

¹⁵ועתה מה־לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם־בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם־בשכלי׃

¹⁶כי אם־תברך ברוח איך יענה העמד במצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא־ידע מה אתה אמר׃

¹⁷הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃

¹⁸אודה לאלהי כי־יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃

¹⁹אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורות גם את־האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃

²⁰אחי אל־תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃

²¹הן כתוב בתורה כי־בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל־העם הזה וגם בזאת לא־אבו שמע־לי אמר יהוה׃

²²לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם־לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם־למאמינים׃

²³והנה אם־תקהל כל־העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטות או אשר־אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃

²⁴אבל אם־יתנבאו כלם ובא איש לא־מאמין או הדיוט אז יוכח על־ידי כלם וידון על־ידי כלם׃

²⁵ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על־פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃

²⁶ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל־אחד ואחד מכם יש־לו מזמור יש־לו הוראה יש־לו לשון יש־לו חזון יש־לו באור אך־יעשה הכל להבנות׃

²⁷כי־ידבר איש בלשון ידברו־נא שנים או על־היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃

²⁸ואם־אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃

²⁹והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃

³⁰וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃

³¹כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃

³²ורוחות הנביאים תחת ידי־הנביאים המה׃

³³כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם־אלהי השלום כאשר בכל־קהלות הקדשים׃

³⁴נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא־נתנה להן רשות לדבר כי אם־להכנע כאשר גם־אמרה התורה׃

³⁵ואם־חפצן ללמד דבר תשאלנה את־בעליהן בבית כי־חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃

³⁶או המכם יצא דבר אלהים אם־אליכם לבדכם הגיע׃

³⁷כי־יתברך איש בלבבו להיות נביא או־איש הרוח בין יבין את אשר־אני כתב לכם כי־מצות האדון הנה׃

³⁸ומי אשר לא ידע אל־ידע׃

³⁹לכן אחי השתדלו להתנבא ואל־תכלאו מלדבר בלשנות׃

⁴⁰הכל יעשה כהגן וכשורה׃