1 Corinthians 15— DHNT

¹ואני אחי אודיעכם את־הבשורה אשר בשרתי אתכם אשר גם־קבלתם אתה וגם־עמדתם בה׃

²אשר גם־תושעו בה אם־תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם אך אם לא־לשוא האמנתם׃

³כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם־קבלתי כי־המשיח מת בעד חטאתינו כפי הכתובים׃

⁴וכי נקבר וכי הוקם ביום השלישי כפי הכתובים׃

⁵וכי נראה אל־כיפא ואחריו אל־שנים העשר׃

⁶ואחרי־כן נראה ליותר מחמש מאות אחים כאחד אשר רבם עודם בחיים ומקצתם ישנו׃

⁷ואחרי־כן נראה אל־יעקב ואחריו אל־כל־השליחים׃

⁸ואחרי כלם נראה גם־אלי כמו אל־הנפל׃

⁹כי אני הצעיר בשליחים ואינני ראוי להקרא שליח באשר רדפתי את־קהל האלהים׃

¹⁰אבל בחסד אלהים הייתי מה־שהייתי וחסדו עלי לא־היה לריק כי־יותר מכלם עבדתי ולא אני כי־אם־חסד אלהים אשר עמדי׃

¹¹והנה גם־אני גם־המה ככה משמיעים וככה האמנתם׃

¹²ואם־הגד הגד כי־הוקם המשיח מן־המתים איך יאמרו אנשים מכם כי־אין תחיה למתים׃

¹³אם־אין תחיה למתים גם־המשיח לא הוקם׃

¹⁴ואם־המשיח לא הוקם כי עתה ריק שמועתנו וגם־ריק אמונתכם׃

¹⁵וגם־נמצא עדי שקר לאלהים יען אשר־העידנו את־האלהים כי הקים את־המשיח אשר־לא הקימו אם־אמת הוא שהמתים לא יקומו׃

¹⁶כי אם־המתים לא יקומו גם־המשיח לא קם׃

¹⁷ואם־המשיח לא קם הבל אמונתכם ועודכם בחטאתיכם׃

¹⁸אזי גם־אשר ישנו במשיח אבד אבדו׃

¹⁹ואם־בחיים האלה לבד בטחים אנחנו במשיח אמללים אנחנו מכל־אדם׃

²⁰ועתה המשיח הוקם מן־המתים ויהי לראשית הישנים׃

²¹כי אחרי אשר־בא המות על־ידי אדם אחד גם־תחית המתים באה על־ידי אדם אחד׃

²²כי כאשר באדם מתים כלם כן גם־יחיו כלם במשיח׃

²³וכל־אחד ואחד בסדרו ראשית כלם המשיח ואחרי כן אשר־הם למשיח בבאו׃

²⁴ואחרי כן הקץ כשימסר את־המלכות אל־האלהים האב אחרי בטלו כל־משרה וכל־שלטן וגבורה׃

²⁵כי־הוא מלך ימלך עד כי־ישית את־כל־איביו תחת רגליו׃

²⁶ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃

²⁷כי־כל שת תחת רגליו ובאמרו כל הושת תחתיו ברור הוא שהשת כל תחתיו איננו בכלל׃

²⁸וכאשר יושת הכל תחתיו אז הבן גם־הוא יושת תחת השת־כל תחתיו למען יהיה האלהים הכל בכל׃

²⁹כי מה־יעשו הנטבלים בעד המתים אם־אמת הוא שהמתים קום לא־יקומו למה־זה יטבלו בעד המתים׃

³⁰ולמה זה אנחנו בסכנה בכל־שעה׃

³¹בתהלתנו אשר יש־לי במשיח ישוע אדנינו מעיד אני עלי כי־מת אנכי בכל־יום ויום׃

³²אם־לפי דרכו של־אדם נלחמתי עם־החיות הרעות באפסוס מה־תועלת יש־לי אם־המתים לא יקומו נאכלה ונשתה כי־מחר נמות׃

³³אל־נא תתעו חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות׃

³⁴הקיצו במישרים משכרון ואל־תחטאו כי־יש אנשים אשר אין־בהם דעת אלהים לבשתכם אני אמר זאת׃

³⁵ואם־יאמר איש איך יקומו המתים ובאיזה גוף יבואו׃

³⁶אתה הסכל הן מה־שתזרע לא יחיה בלתי אם־ימות׃

³⁷ומה־שתזרע אינך זרע את־הגוף אשר יהיה כי אם־כגרגר ערם של־חטה או של־אחד הזרעים׃

³⁸והאלהים יתן־לו גוף כפי רצונו ולכל־זרע וזרע את־גופו למינהו׃

³⁹לא כל־הבשר בשר אחד הוא כי מין אחר הוא בשר האדם ומין אחר בשר הבהמה ומין אחר בשר הדגה ומין אחר בשר העוף׃

⁴⁰ויש גופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים ואחר הוא כבוד הגופות שבארץ׃

⁴¹אחר הוא כבוד השמש ואחר הוא כבוד הירח ואחר הוא כבוד הכוכבים כי־כוכב מכוכב נבדל בכבודו׃

⁴²וכן גם־בתחית המתים הן יזרע בכליון ויקום בלא־כליון׃

⁴³יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃

⁴⁴יזרע גוף נפשי ויקום גוף רוחני יש גוף נפשי ויש גוף רוחני׃

⁴⁵כן גם־כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנפש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃

⁴⁶אבל לא של־הרוח היא הראשונה אלא של־הנפש ואחרי־כן של־הרוח׃

⁴⁷האדם הראשון מן־האדמה הוא של־עפר והאדם השני הוא האדון מן־השמים׃

⁴⁸וכמו אשר הוא מעפר ככה גם־אשר הם מעפר וכמו אשר הוא מן־השמים ככה גם־אשר הם מן־השמים׃

⁴⁹וכאשר לבשנו דמות האדם אשר מעפר כן נלבש גם־דמות האדם אשר מן־השמים׃

⁵⁰וזאת אני אמר אחי כי־בשר ודם לא־יוכל לרשת את־מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא־יכלה׃

⁵¹הנה סוד אגידה לכם הן לא כלנו נישן המות אבל כלנו נתחלף׃

⁵²ברגע אחד כהרף עין כתקע השופר האחרון כי יתקע בשופר והמתים יחיו בלי כליון ואנחנו נתחלף׃

⁵³כי מה־שעתה לכליון לבוש ילבש אל־כליון ואשר ימות לבוש ילבש אל־מות׃

⁵⁴וכשילבש מה־שעתה לכליון אל־כליון ומה־שעתה למות ילבש אל־מות אז יהיה דבר־הכתוב בלע המות לנצח׃

⁵⁵איה עקצך המות איה שאול נצחונך׃

⁵⁶עקץ המות הוא החטא וכח החטא היא התורה׃

⁵⁷אבל תודות לאלהים אשר נתן־לנו הנצחון על־ידי אדנינו ישוע המשיח׃

⁵⁸על־כן אחי חביבי התכוננו בל־תמוטו והרבו בכל־עת בעבודת אדנינו מדעתכם כי־לא לריק עמלכם באדנינו׃