1אם־בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה׃
2וכי תהיה־לי נבואה ואדע כל־הסודות וכל־הדעת וכי תהיה־לי כל־האמונה עד כי־אעתיק הרים ואין־בי האהבה הייתי כאין׃
3ואם־אחלק את־כל־הוני ואם־אתן את־גופי לשרפה ואין־בי האהבה כל־זאת לא תועילני׃
4האהבה מארכת־אף ועשה חסד האהבה לא תקנא האהבה לא תתפאר ולא תתרומם׃
5לא תעשה דבר־תפלה ולא תבקש את אשר־לה ולא תתמרמר ולא תחשב הרעה׃
6לא תשמח בעולה כי שמחתה עם־האמת׃
7את־כל תשא את־כל תאמין את־כל תקוה ואת־כל תסבל׃
8האהבה לא־תבל לעולם אך־הנבואות הנה תבטלנה והלשנות תכלינה והדעת תבטל׃
9כי־קצת הוא שידענו וקצת הוא שנבאנו׃
10וכבוא התמים אז עבור תעבר הקצת׃
11כאשר הייתי עולל כעולל דברתי כעולל הגיתי כעולל חשבתי וכאשר הייתי לאיש הסירתי דברי העולל׃
12כי כעת מביטים אנחנו במראה ובחידות ואז פנים אל־פנים כעת יודע אני קצתו ואז כאשר נודעתי אדע אף־אני׃
13ועתה שלש־אלה תעמדנה האמונה והתקוה והאהבה והגדולה בהן היא האהבה׃