Romans 4
1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר:
2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים:
3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה:
4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב:
5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה:
6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו:
7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה:
8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון:
9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה:
10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו:
11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה:
12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו:
13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה:
14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה:
15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה:
16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו:
17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה:
18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך:
19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה:
20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים:
21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו:
22 על כן גם נחשבה לו לצדקה:
23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו:
24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים:
25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו: