Mark 9— MHB

¹ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה:

²ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם:

³ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם:

⁴וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע:

⁵ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת:

⁶כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים:

⁷ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו:

⁸והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם:

⁹וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים:

¹⁰וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים:

¹¹וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה:

¹²ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס:

¹³אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו:

¹⁴ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם:

¹⁵וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום:

¹⁶וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם:

¹⁷ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו:

¹⁸והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו:

¹⁹ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני:

²⁰ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו:

²¹וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו:

²²ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו:

²³ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין:

²⁴ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי:

²⁵וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד:

²⁶ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע:

²⁷ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם:

²⁸ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו:

²⁹ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום:

³⁰ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש:

³¹כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי:

³²והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו:

³³ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך:

³⁴ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם:

³⁵וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם:

³⁶ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם:

³⁷כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני:

³⁸ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו:

³⁹ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה:

⁴⁰כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו:

⁴¹כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו:

⁴²וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים:

⁴³ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה:

⁴⁴אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

⁴⁵ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה:

⁴⁶אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

⁴⁷ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם:

⁴⁸אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

⁴⁹כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח:

⁵⁰טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם: