Mark 10— MHB

¹ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם:

²ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו:

³ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה:

⁴ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח:

⁵ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת:

⁶אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים:

⁷על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו:

⁸והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד:

⁹לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם:

¹⁰ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת:

¹¹ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה:

¹²ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא:

¹³ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם:

¹⁴וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים:

¹⁵אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה:

¹⁶ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם:

¹⁷ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם:

¹⁸ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים:

¹⁹הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך:

²⁰ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי:

²¹ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי:

²²ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו:

²³ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים:

²⁴ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים:

²⁵נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים:

²⁶ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע:

²⁷ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר:

²⁸ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך:

²⁹ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה:

³⁰אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים:

³¹ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים:

³²ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר:

³³הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים:

³⁴ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום:

³⁵ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך:

³⁶ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם:

³⁷ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך:

³⁸ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה:

³⁹ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו:

⁴⁰אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם:

⁴¹ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן:

⁴²ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם:

⁴³ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת:

⁴⁴והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל:

⁴⁵כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים:

⁴⁶ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות:

⁴⁷וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני:

⁴⁸ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני:

⁴⁹ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך:

⁵⁰וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע:

⁵¹ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה:

⁵²ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך: