Luke 18
1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות:
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם:
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי:
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים:
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים:
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה:
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם:
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ:
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר:
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס:
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה:
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני:
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא:
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם:
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם:
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים:
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה:
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים:
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים:
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך:
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי:
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי:
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו:
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים:
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים:
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע:
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים:
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך:
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים:
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים:
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם:
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו:
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום:
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר:
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל:
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת:
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר:
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני:
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני:
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר:
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה:
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך:
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים: