Luke 17
1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו:
2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה:
3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו:
4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו:
5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה:
6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם:
7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב:
8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה:
9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן:
10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו:
11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל:
12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק:
13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו:
14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו:
15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול:
16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני:
17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם:
18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה:
19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך:
20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים:
21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא:
22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו:
23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם:
24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו:
25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה:
26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם:
27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם:
28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה:
29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם:
30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם:
31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה:
32 זכרו את אשת לוט:
33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה:
34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב:
35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב:
36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב:
37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים: