Matthew 12— HHH

¹לאחר מכן, בשבת אחת, עברו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה. מאחר שהתלמידים היו רעבים הם קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים.

²פרושים אחדים ראו את הדבר ומחו לפני ישוע: "תלמידיך עוברים על התורה! הם מחללים את השבת!"

³אולם ישוע השיב להם: "האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים?

⁴דוד נכנס לבית האלוהים, ויחד עם אנשיו אכל את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. גם מעשה זה היה עבירה על התורה!

⁵והאם מעולם לא קראתם בתורה שמותר לכוהנים התורנים לעבוד בשבת בבית-המקדש?

⁶אני אומר לכם: יש כאן אחד שהוא גדול מן המקדש!

⁷אילו הבינותם את הפסוק: 'חסד חפצתי ולא זבח', לא הייתם מרשיעים חפים מפשע!

⁸כי בן האדם הוא אדון השבת!"

⁹ישוע המשיך בדרכו ונכנס אל בית-הכנסת המקומי.

¹⁰באותה שעה היה בבית-הכנסת איש שידו משותקת. שאלו הפרושים את ישוע: "האם מותר לרפא בשבת?" (הם קיוו שישוע יאמר "כן", כדי שיוכלו להרשיע ולאסור אותו).

¹¹אולם ישוע השיב להם: "אילו הייתה לכם כבשה אחת בלבד, והיא הייתה נופלת בשבת לתוך הבאר, האם לא הייתם עובדים באותו יום וטורחים להציל אותה?

¹²וכמה יקר האדם מן הכבשה! כן, מותר לעשות טוב בשבת."

¹³ישוע פנה אל האיש ואמר: "הושט את ידך." וכאשר זה הושיט את ידו היא נרפאה כליל ונראתה כמו היד השנייה.

¹⁴כשראו הפרושים את המעשה של ישוע, כינסו אספה כדי לתכנן את מאסרו והוצאתו להורג.

¹⁵אולם ישוע ידע את מזימתם, ולכן הלך משם. אנשים רבים הלכו בעקבותיו, וישוע ריפא את החולים שביניהם,

¹⁶אך הזהיר אותם שלא לפרסם את דברי הנסים שחולל.

¹⁷כך התקיימה נבואת ישעיהו:

¹⁸"הן עבדי, אתמך בו, בחירי רצתה נפשי. נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא.

¹⁹לא יצעק ולא יישא ולא ישמיע בחוץ קולו;

²⁰קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה; לאמת יוציא משפט.

²¹לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט, ולתורתו איים (גויים) ייחלו".

²²לאחר מכן הובא אל ישוע אדם אחוז שד, שהיה עיוור ואילם. ישוע ריפא את האיש והשיב לו את ראייתו ואת כושר הדיבור.

²³הקהל, שהופתע מאוד, קרא: "אולי ישוע הוא המשיח בן-דוד!"

²⁴אולם כששמעו זאת הפרושים, אמרו: "אין פלא שהוא יכול לגרש שדים; הרי הוא מקבל את כוחו מבעל-זבוב שר השדים!"

²⁵ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן ענה: "ממלכה מפולגת בתוך עצמה תתפרק. בית מפולג או עיר מפולגת לא יחזיקו מעמד ויקרסו גם הם.

²⁶אם השטן מגרש את השטן, הרי שהוא נלחם בעצמו והורס את ממלכתו.

²⁷ואם, לפי טענתכם, אני מגרש את השדים בכוחו של בעל-זבוב — אז בכוחו של מי מגרשים בניכם את השדים? לכן הם יהיו לאמות מידה.

²⁸אולם אם אני מגרש את השדים בכוחו של אלוהים וברוחו, אז עובדה שמלכות האלוהים הגיעה אליכם.

²⁹איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לגרש את השדים שלו.

³⁰מי שאינו אתי נגדי הוא, ומי שאינו אוסף אתי — מפזר. [(31-32) ]"כל חטאיכם יכולים להיסלח, גם אם אתם מקללים אותי, רק חטא אחד לא ייסלח לכם לעולם: גידוף רוח הקודש."

³¹

³²

³³"את העץ מכירים על-פי הפרי שהוא נותן. עץ משובח נותן פרי טוב, ועץ רקוב נותן פרי רקוב.

³⁴ילדי נחשים שכמוכם! כיצד יכולים אנשים רשעים כמוכם לומר דבר טוב? הרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו!

³⁵אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו.

³⁶ואני אומר לכם: ביום-הדין יהיה עליכם לתת דין וחשבון על כל מילה בטלה שיצאה מפיכם!

³⁷הדברים שאתם אומרים כאן עכשיו יקבעו את גורלכם: או שהם יזכו אתכם, או שהם יחייבו אתכם בדין."

³⁸יום אחד באו אל ישוע סופרים ופרושים אחדים וביקשו שיחולל לפניהם נס (כדי להוכיח שהוא המשיח). [(39-40) ]אולם ישוע השיב: "רק דור רע וכופר יכול לדרוש נסים נוספים! אבל האות היחיד שתקבלו יהיה אות יונה הנביא. כשם שיונה הנביא היה בבטנו של הדג שלושה ימים ושלושה לילות, כך גם בן-האדם יהיה בבטן האדמה שלושה ימים ושלושה לילות.

³⁹

⁴⁰

⁴¹ביום-הדין יקומו אנשי נינווה וירשיעו אתכם. כי לאחר שיונה דיבר אליהם, הם חזרו בתשובה, חדלו ממעשיהם הרעים ופנו לה', ואילו לפניכם עומד אדם גדול מיונה, ואתם מסרבים לשמוע לו.

⁴²גם מלכת שבא תרשיע את העם הזה ביום-הדין. שהרי היא באה מארץ רחוקה כדי להקשיב לחכמת שלמה, ואילו לפניכם עומד אדם גדול משלמה." [(43-45) ]"דור רשע זה דומה לאדם אחוז שד. כאשר יוצא השד מן האדם, הוא הולך למדבר לזמן מה ומחפש לו מנוחה. משאינו מוצא את המנוחה שחיפש, הוא אומר לעצמו: 'אשוב לאדם שמתוכו יצאתי.' בשובו מוצא השד את לבו של אותו אדם מטואטא, מסודר ומטופח, ואז מוצא השד שבעה שדים אחרים ורעים ממנו, וכולם יחד נכנסים לתוך אותו אדם וחיים בו. וכך מצבו של אדם זה גרוע משהיה."

⁴³

⁴⁴

⁴⁵

⁴⁶בשעה שישוע דיבר בתוך בית מלא אנשים, עמדו אמו ואחיו בחוץ וביקשו לראות אותו.

⁴⁷מישהו בא אל ישוע והודיע לו שאמו ואחיו עומדים בחוץ ורוצים לדבר אתו.

⁴⁸"מי היא אמי?" קרא ישוע. "מי הם אחי?"

⁴⁹הוא הצביע על תלמידיו והכריז: "אלה הם אמי ואחי!

⁵⁰כל מי שמציית לאבי שבשמים הוא אמי, אחי ואחותי!"